יום ראשון, 15 בינואר 2017

האתר הפולחני בהר עיבל

האתר הפולחני בהר עיבל
האתר הפולחני בהר עיבל הוא מתחם ארכאולוגי השוכן על השלוחה הצפון-מזרחית של הר עיבל, האתר נתגלה לראשונה במהלך סקר ארכאולוגי באפריל 1980 על ידי קבוצת סקר הר מנשה.
האתר נחפר בין השנים 1989 - 1982 על ידי משלחת בניהולו של פרופ' אדם זרטל, על פי הממצאים החומריים ,תארוך האתר נקבע למאה ה - 12 לפנה"ס.
מתחם כף הרגל
המבנה המרכזי – תחילה נראה המבנה כמערום אבני גוויל (אבנים טבעיות) , לאחר פינוי המערום התגלה מבנה מלבני בגודל 9X7 מטר, אליו צמודות שתי חצרות אבן, מרוצפות, המופרדות על ידי קיר משופע (כבש) שעולה אל ראש המבנה. המבנה והקירות בנויים אבני גוויל , המבנה התנשא לגובה של כ- 4 מטרים, ורוצף גם הוא באבני גוויל, פנים המבנה היה מלא בשכבות של אפר ואבנים.

הממצא החומרי
שחזור המבנה המרכזי (המלבני) על סמך ממצאי החפירה הארכיאולוגית, בשלב קדום (תחת המבנה המלבני) גילו החוקרים מבנה עגול שקדם בכ - 150 למבנה המלבני.

הכבש :
בין החצרות הפריד קיר משופע כפול ולו שני מפלסים 
- הכבש הראשי, שעלה למלוא גובה הבמה, באורכו 7.5 מטר ורוחבו 1.5 מטר.
- במקביל וצמוד לו כבש משני, נמוך יותר שעלה עד לנדבך הנמוך במטר אחת מהבמה המרכזית "הסובב".

ה"סובב" - הסובב הוא מעין מדרגה רחבה המקיפה את המבנה המרכזי משלשה צדדים ונמוכה ממנו. רוחב המדרגה כמטר אחד והיא נמוכה מהמבנה המרכזי במטר אחד. הסובב מהווה המשך של קירות החצרות הפנימיות.


המילוי - בעת חפירת המבנה התברר כי המבנה הכיל שכבות של אבן ואפר, האפר הכיל כמות רבה של עצמות שרופות ,נמצאו קרוב ל 960 עצמות במילוי המזבח ועוד כ 2000 במתחם סביב המזבח, העצמות ייצגו כ - 100-200 בעלי חיים ,בניתוח העצמות נמצא כי אלה השתייכו לארבעה סוגים של בעלי חיים עזים, כבשים, בקר ויחמורים (היחמור הוא סוג של צבי החי בחורש הישראלי). 
כשנבדקו העצמות גילם ומינם של החיות התברר כי הרוב הכמעט מוחלט שניתן היה לאבחן היו זכרים צעירים.* יש לציין כי בין העצמות נמצאו גם עצמות ארנבת בר וקיפוד (כיון שלא היו שרופות כנראה מתו מיתה טבעית במקום).
יחמורים בכרמל
כדי המנחה - במתחם נתגלו שברי חרסים וכן מספר רב של כלי חרס שלמים שנקברו בעודם מלאים, הנל שימשו ככלי אגירה ,סירי בישול וכדי מנחות, מניתוח החימר בו השתמשו ליצירת הכדים, עולה כי החומר הקרמי ממנו יוצרו הכדים מאזור בא מאזור ואדי פארעה (נחל תרצה) הסמוך.
כדי המנחות שנחשפו סביב המזבח
החרפושיות – בין התשורות בתוך כדי המנחות, נתגלו שתי חרפושיות (חותם מצרי) שתוארכו למחצית השניה של ימי רעמסס השני "הגדול" (בערך 1215-1275 לפנה"ס) מהשושלת ה-19 במצריים. לחרפושיות אלה נמצאו מקבילות במצריים, עבר הירדן וקפריסין. כמו כן נמצאו גם תכשיטים מסוגים שונים כמה מהם מזהב, כסף וברונזה.

קוביית הגורל – קוביה זו נמצאה קבורה בסמוך למבנה המרכזי, הקוביה עשויה אבן שעלייה חרותות צורות שונות. נראה שזו שימשה כ"קוביית גורל", קוביות דומות נמצאו בכמה וכמה אתרים פולחניים מתקופת הברזל, בין החוקרים יש החושבים כי על הקוביה חרוט שרטוט האתר עצמו.

גביע הקטורת - נמצא גביע או בזיך (כלי לקטורת) עשוי אבן וולקנית קלה (פומיס, pumice), גביעים דומים נמצא ע"י פיטרי במקדש חתחור, בסרביט אל חאדם שבסיני.

התאוריה של פרופ' זרטל
פרופ' זרטל מזהה את המבנה המרכזי כמזבח ישראלי, כפי הנראה אותו מזבח הנזכר בספר דברים פרק כ"ז ובספר יהושע פרק ח', הזיהוי כמזבח ישראלי נובע מעצם המבנה, אשר תואם במידה רבה את תיאורי המזבחות בתנ"ך ובמשנה. ומצויים בו סממנים מובהקים של מזבח ישראלי.

מקבילות לאתר הפולחני בעיבל ולמזבח יהושוע המקראי

אבני האתר
ממצא ארכיאולוגי
האתר הפולחני שנחפר בהר עיבל בנוי כולו (הכבש הסובב ופנים האתר) מאבני גוויל (אבנים לא מסותתות).
האתר הבנוי מאבני גוויל 
אבני מזבח יהושוע במקרא
על פי הציווי המקראי מזבח אמור להיבנות עם אבני גוויל בלבד, יש לציין כי מזבחות כנענים שנתגלו בארץ נבנו מאבנים גזית (אבנים מסותתות). 

דברים כז "ד. והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל, ושדת אותם בשיד. ובנית שם מזבח לה' אלהיך מזבח אבנים, לא תניף עליהם ברזל. אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלהיך והעלית עליו עולת לה' אלהיך ". 
יהושע ח "ל. אז יבנה יהושע מזבח לה' אלהי ישראל בהר עיבל. כאשר צוה משה עבד ה' את בני ישראל, ככתוב בספר תורת משה מזבח אבנים שלמות אשר לא הניף עליהן ברזל ויעלו עליו עלות לה' ויזבחו שלמים ".


ארכיטקטורת המבנה
המבנה הסכמטי של המזבח דומה למבנה המזבחות המסופוטמיים הקדומים הנקרא הזיקורט ,לזיקורט המסופוטמי כבש משופע העולה עד לרמה המלבנית של המזבח,האתר הפולחני בעיבל בנוי בצורה זהה.
הזיקורט המסופוטמי מול האתר הפולחני בהר עיבל
תאור מזבח העולה במשכן (אוהל מועד) במקרא, בא לביטוי בהוראות מפורטות לצורת הבניה של מזבח לאלוהי ישראל ,לפי המקרא, אל מרומי המזבח המקראי עולים  בשיפוע מתון (כֵּ‏בֶשׁ) ולא במדרגות.
שמות כ "כב. ולא תעלה במעלות על מזבחי, אשר לא תגלה ערותך עליו ".

מנחות ותרומות

כדי מנחות באתר הפולחני בעיבל
סביב המבנה המרכזי נחפרו בורות עד לסלע האם, בבורות הונחו במתכוון ובזהירות רבה כדים ובתוכם מנחות שונות, הכדים נקברו שלמים אך התפרקו עקב פגעי הזמן, בין המנחות נתגלו תכשיטי זהב וברונזה נשיים בסגנון מצרי (יתכן והנ"ל רמז לכך שנוודים אלו שהו זמן מה במצריים) . כמו כן נחשפו גם כדי שמן ויין שנקברו שלמים, נראה ששימשו כמנחות. נחפר גם בית ארבעת המרחבים ובו נמצאו פיטסים (כדים גדולים) מטיפוס שפת צוורון (בתים וקנקנים אלה מאפינים בעיקר אתרי התנחלות).

כדי המנחות באתרם

חוקי מנחות ותרומות במקרא
במקרא ולאורך כל החומש, מפורטים חוקי המנחות כדי סוגי המנחות כמויות והפולחן הנלווה להקרבת המנחה.
במדבר טו "י. וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ, חֲצִי הַהִין--אִשֵּׁה רֵיחַ-נִיחֹחַ, לַיהוָה. " 
ויקרא ב "ד. וְכִי תַקְרִב קָרְבַּן מִנְחָה, מַאֲפֵה תַנּוּר--סֹלֶת חַלּוֹת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן, וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן ". 
שמות כה "א. וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:...... ג וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. "

הקרבת קורבנות
מילוי האתר הפולחני בהר עיבל
זרטל כותב בספרו "כאשר החלו החופרים לחפור עמוק לתוך המבנה המרכזי הם יצאו מפויחים ככורי פחם, המבנה היה עמוס אפר שחור ואלפי עצמות חרוכות, מתוך ניתוח של 2,862 שרידי עצמות המסקנה היתה שהן שייכות לארבע מינים: כבשים, עיזים, בקר ויחמורים.".

להלן סטטיסטיקת ממצאי העצמות באתר
–99% מהעצמות היו של בעלי-חיים כשרים על-פי התורה. 
–מעל 90% מבעלי החיים שנמצאו הינם כשרים לקורבן (נמצאו גם עצמות יחמור הכשר למאכל אך לא לקרבן). 
–מעל 90% מבע"ח נשרפו באש פתוחה ולא בבישול , מכאן כי הם הועלו לקורבן. 
–מעל ל 90% מבעלי חיים שנמצאו היו עד גיל שנה - הגיל המועדף לקורבנות על פי התורה.


חוקי קורבנות במקרא
רשימות החיות המותרות לקורבן במקרא, חוזרת כמה פעמים בספרים שונים.
ויקרא א "א. ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר. ב. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם, אדם כי יקריב מכם קרבן לה', מן הבהמה, מן הבקר ומן הצאן, תקריבו את קרבנכם. ג. אם עולה קרבנו מן הבקר, זכר תמים יקריבנו...
שמות יב " ה. שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו
דברים יד "ד. זֹאת הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ: שׁוֹר, שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. ה. אַיָּל וּצְבִי, וְיַחְמוּר; וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן, וּתְאוֹ וָזָמֶר. "

תארוך האתר והקבוצה האתניות שפעלה בו
  1. גיל העצמות (על פי פחמן 14) הוא לכול המאוחר 1,250 לפנה"ס , מעט לפני שפרעה בשם מרנפתח מקים את אסטלת ישראל שהיא ההופיעה המוקדמת ביותר של השם ישראל במקורות המצריים ,ובכלל. 
  2. באתר נמצאו שתי חרפושיות (חותמות מצריות) המתארכות את המבנה למאה ה – 13 לפנה"ס ומתאימות לתיארוך יתר הממצאים (קנקני שפת הצוארון / עצמות בעלי החיים וכו) המתארכים את המזבח לראשית תקופת ההתנחלות הישראלית. 
  3.  בלטו העדרן של עצמות החמור והכלב, המצויות בכל אתרי היישוב האחרים (כנענים) של אותה התקופה.
בעיית הר גריזים
המקרא מספק מידע על מקום המזבח יחסית להרים הסמוכים.יהושוע ח "לג. וְכָל-יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה, כַּגֵּר כָּאֶזְרָח-חֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-גְּרִזִים, וְהַחֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-עֵיבָל:כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה, לְבָרֵךְ אֶת-הָעָם יִשְׂרָאֵל--בָּרִאשֹׁנָה .".

על פי המקרא, עשוי להתפרש כי המזבח נבנה במקום ממנו רואים את שני ההרים ,הר עיבל והר גרזים. 
מיקומו של האתר הפולחני שמצא זרטל אינו מאפשר קו ראיה להר גרזים השומרוני (שיאו של הר עיבל מפריע לקו הראיה ).




      הטופוגרפיה המקראית של אזור שכם 

       על פי תיאורי המקראי, סביב העיר שכם ישנם שלושה הרים הר עיבל , הר גריזים והר נוסף בשם והר צלמון. 
      את הופעת ההרים עיבל וגרזים במקרא כבר הצגנו, הר בשם צלמון המצוי בקרבת שכם מופיע במחזור סיפורי אבימלך בספר שופטים. שופטים ט "מז. וַיֻּגַּד,לַאֲבִימֶלֶךְ :כִּי הִתְקַבְּצוּ, כָּל-בַּעֲלֵי מִגְדַּל-שְׁכֶם. וַיַּעַל אֲבִימֶלֶךְ הַר-צַלְמוֹן, הוּא וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ, וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ אֶת-הַקַּרְדֻּמּוֹת בְּיָדוֹ וַיִּכְרֹת שׂוֹכַת עֵצִים, וַיִּשָּׂאֶהָ וַיָּשֶׂם עַל- שִׁכְמוֹ".

      הר גרזים והשומרונים

      השומרונים
      עדת השומרונים, ידעה תפארת בימי־קדם, העדה נולדה בימים של נפילת העיר שומרון וממלכת ישראל הצפונית. שני מלכים האשוריים, שלמנאסר החמישי וסרגון השני, צרו על העיר שלוש שנים עד שנפלה בשנת 721 לפני הספירה. לפי כתובת שהשאיר סרגון, הוא ערך חילופי אוכלוסייה, ומשומרון הוגלו 27,290 ישראלים, ובמקומם הובאו גולים מרחבי האימפריה, מלכים ב פרק יז "כד. וַיָּבֵא מֶלֶךְ-אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת, וּסְפַרְוַיִם, וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן, תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּרְשׁוּ, אֶת-שֹׁמְרוֹן, וַיֵּשְׁבוּ, בְּעָרֶיהָ.".
      שפתם של השומרונים דומה לעברית עתיקה, ואורח חייהם מתבסס על נוסח ייחודי של התורה (הכתוב בכתב שומרוני, שהוא שונה מעט מן הכתב העברי הקדום). במהלך ההיסטוריה נתגלעו מחלוקות בעלות אופי דתי בין השומרונים לבני עם ישראל. לאורך ההיסטוריה חוו השומרונים פרעות ומעשי טבח, בעיקר על ידי הביזנטים והצלבנים. 
      מתוך כלל השומרונים, שאוכלוסייתם מנתה מעל למיליון נפש בימיו של מנהיגם הנערץ, בבא רבה, במאה ה-4, נותרו כיום רק כ 800 אנשים,הם מתרכזים בשני מקומות בארץ הר גרזים והעיר חולון.
      שומרוני מתפלל
      בזמן הצהרת כורש (525 לפנה"ס) בה ניתנה הסכמתו של מלך פרס (כורש) ליהודים לבנות את בית המקדש, החלו האחרונים לבנות את ההיכל, במהלך העבודות לייסוד בית המקדש השני, ביקשו גם הישראלים הנשארים באזור השומרון (השומרונים), ובראשם סנבלט לקחת חלק בבניית המקדש , ולהיות חלק מעם היהודי. 

      נראה שהמקרא מכנה את השומרונים "הצרים את יהודה ובנימין ששבו מהגלות"
      עזרא פרק ד "ב. וַיִּשְׁמְעוּ, צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן: כִּי-בְנֵי הַגּוֹלָה בּוֹנִים הֵיכָל, לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּגְּשׁוּ אֶל-זְרֻבָּבֶל וְאֶל-רָאשֵׁי הָאָבוֹת, וַיֹּאמְרוּ לָהֶם נִבְנֶה עִמָּכֶם כִּי כָכֶם, נִדְרוֹשׁ לֵאלֹהֵיכֶם; ולא (וְלוֹ) אֲנַחְנוּ זֹבְחִים, מִימֵי אֵסַר חַדֹּן מֶלֶךְ אַשּׁוּר, הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ, פֹּה ."

      תשובתם השלילית של זרובבל וראשי עולי בבל, זרעה את תחילת השנאה בין היהודים והשומרונים.
       עזרא פרק ד "ג. וַיֹּאמֶר לָהֶם זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ, וּשְׁאָר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל--לֹא-לָכֶם וָלָנוּ, לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ: כִּי אֲנַחְנוּ יַחַד נִבְנֶה, לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ, הַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרָס."
      נחמיה ב "י. וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי, וְטוֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמֹּנִי, וַיֵּרַע לָהֶם, רָעָה גְדֹלָה: אֲשֶׁר-בָּא אָדָם, לְבַקֵּשׁ טוֹבָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. "

      באין ברירה נסתמכו השומרונים על אבות ישראל הקדומים אברהם, יעקב ,משה ויהושע, השומרונים ראו באזור שכם (לעומת ירושלים של היהודים) כמקום המקודש לאלוהי ישראל,כדי להבדיל עצמם מהיהודים ביצעו השומרונים כמה שינוים טקסטואליים במקרא השומרוני,להלן שני נוסחים לשני פסוקים במקרא ובתורה השומרונית.

      נוסח השומרונים לתורה ("נוסח שומרון") הוא אחד מהנוסחים הקדומים של חמישה חומשי תורה. נוסח זה נבדל מנוסח המסורה שבידי היהודים באלפי פרטים. מרבית ההבדלים נוגעים לצורות לשון וכן לעניינים אידאולוגיים-דתיים.
      להלן שני נוסחים שונים לשני פסוקים שונים (הנוגעים לענייננו), מקור אחד הוא התורה היהודאית, לעומת אותם הפסוקים מאותו מקום בספר דברים מהמקור השני שהוא התורה השומרונית.


      יש לתהות מדוע ראו השומרונים, צורך לשנות ולהדגיש כי המזבח הוקם בהר גרזים (בניגוד להר עיבל של נוסח המקרא), בהמשך חידדו האחרונים והוסיפו כי הר עיבל והר גרזים שניהם ממוקמים אל מול שכם.
      על פי זרטל שינויי הנוסח מסגירים את שעשו עורכי המקרא השומרוני, בלהיטותם לעקור עצמם מהיהודים השבים מהגלות, אותם יהודים שדחו והרחיקו אותם מבנית מהמקדש בירושלים, "הזיזו" השומרונים את הר גריזים המקורי (ג'בל כביר), למקום מושב עדתם שהוא הר גרזים השומרוני העכשווי (תל א-ראס), וכיוון שהאחרון נמצא מול שכם (כמו גם הר עיבל) הוסיפו את הביטוי "מול שכם", וזאת כדי לייצר אמינות לכתביהם ולתאורם את הגאוגרפיה של אזור שכם.

      מתנגדי תיאורית זרטל
      בראש המתנגדים עמד אהרון קמפינסקי , כיהן כפרופסור לארכיאולוגיה בחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, קפינסקי היה ידוע בשל נטיותיו השמאלניות , בעיקר קשו עליו מלחמת ששת הימים ו"כיבוש הגדה המערבית". 

      בספרו עם נולד כותב זרטל, כי קמפינסקי הגיע במסגרת ביקור מלומדים לאתר באוקטובר 1982, עם הגיעו לאתר טיפס קמפינסקי על סלע, הביט אל מול הנוף המשתרע וקרא "מה יפית פלסטין", הסיור ארך שעה וזרטל הציג בו את האתר בצורתו הגולמית (היתה זו העונה הראשונה לחפירה).

      בתחילת 1986 כמה חודשים לאחר פרסום מאמר ראשוני על ידי זרטל באה תגובתו של קמפינסקי שטען כי הממצא הנ"ל הוא לא יותר מאשר מגדל שמירה על השדות מתקופת הברזל 1 (1200 עד 1000 לפנה"ס). 
      באחד מהקונגרסים הארכיאולוגים עת הוצגו שתי החרפושיות שנתגלו באתר, הזדקף קמפינסקי מתוך הקהל וקרא "אבל זו חרפושית היקסוסית, אתם טועים ב 400 שנה לפחות" (1750עד 1550 לפנה"ס) , באותו מעמד נתבקש קמפינסקי על ידי מומחה החרפושיות (ברוך ברנדל) שתארך את החרפושיות למאה ה 13 לפנה"ס להוכיח את אשר טען ,יש לציין כי הוא לא טרח לעשות זאת מעולם.
        סיכום
      1. אתר נמצא בנוי מאבני שדה שלא עובדו,המקרא אוסר בפירוש ,סיתות של אבני מזבח הר עיבל עם כלי ברזל.
      2. ארכיטקטורת המבנה דומה דמיון מפתיע לזיגורטים שהיו נפוצים במסופוטמיה,המקרא מוסר כי שורשי האבות במסופוטמיה.
      3. באתר נחשפו מנחות שונות שהונחו בכדים שלמים בצידי המבנה המרכזי,המקרא מצווה כי חלק מהפולחן לאלוהי ישראל יעשה בעזרת מנחות שונות הנתנות לאל.
      4. באתר נמצאו כ 3000 עצמות בעלי חיים שנטבחו ונשרפו (העצמות נמצאו חרוכות) המרכזי,המקרא מצווה על הקרבת חיות בצורה של שחיטת הבהמה ושרפתה עד יסוד על מזבח.
      5. נמצא כי העצמות (השרופות) של בעלי חיים השתיכו לארבעה סוגים, כבשים, עיזים, בקר ויחמורים, לא נמצאו עצמות כלבים / חזירים הנפוצים אצל הכנענים, לפי המקרא כבשים, עיזים, ובקר הם הבהמות שאותן מקריבים לעולה על המזבח, ואילו היחמור הינה בהמה כשרה למאכל. 
      6. עצמות בעלי החיים נבדקו,ונמצא כי כמעט כולן שיכות לזכרים צעירים,המקרא מצווה הקרבתם של זכרים צעירים בלבד. 
      7. האתר תוארך לפי בדיקת פחמן 14שנערכו על העצמות בעלי חיים, נמצא כי הבהמות נטבחו בסביבות 1200 לפנה"ס. על פי המקרא אנו יודעים כי העיר רעמסס היתה אחת מערי המסכנות אותן בנו בני ישראל במצריים,התארוך המקובל ביותר ליציאת מצרים הינו זמנו של רעמסס ה 2, 1300 לפנה"ס לערך - 1220 לפנה"ס.
      8. האתר נגנז בכוונה מכוון תחת שמיכת אבנים עצומה, נראה שבוני האתר לא רצו כי אנשים / חיות ישוטטו באתר או יחללו אותו. 
      9. האתר עומד על תילו עד יומינו אנו,מדי פעם נכתבות ביד עלומה כתובות גרפיטי בערבית, ולאחר זמן מה נמחקות בידי יד עלומה אחרת.
      אחרית דבר
      • האתר הפולחני בהר עיבל נחפר במשך 8 עונות חפירה
      • הדמיון החומרי בין האתר הפולחני בהר עיבל, לתאור המקראי של המזבח בו נערך "טקס יסוד" עם ישראל לא ניתן לערעור. 
      • בין הארכאולוגים עד ימינו, ניטש וויכוח חריף באשר למקור האתר, אתניות האנשים שהקימו אותו, תכליתו ותפקודו. 
      • בהמשך לפירושים השונים לטיבו של האתר, התייחס למזבח, פרופ' לארי סטייגר מאוניברסיטת הרווארד,ואמר:"אם עמד מזבח עולה על הר עיבל, ההשפעה על מחקרינו היא מהפכנית, על כולנו (ארכאולוגים מקראיים) לשוב לגן ילדים"

      אין תגובות:

      הוסף רשומת תגובה