סה"כ צפיות בדף

יום שבת, 26 בנובמבר 2016

כתובת העופל 2012

כתובת העופל 2012
העֹפֶל - כינוי מקראי לחלק הגבוה של העיר, במקרא העופל מוזכר בהקשר לשתי ערים: שומרון וירושלים, מקור המילה מן השורש העברי-ערבי ע.פ.ל, שפירושו התרומם או התנשא. אפשרות נוספת היא, כי העופל היה אזור מבוצר, ששימש כמצודה פנימית בעבור המלך והפקידות הבכירה. השם מופיע במצבת מישע , שם מוזכרת 'חומת העפל' בין מפעלי הבנייה של מישע מלך מואב. העופל בירושלים הינו הגבעה מעבר לקצה הדרומי של הר הבי, האזור מהווה את הגרעין הקדום של ירושלים, הדעה המקובלת במחקר היא כי בימי שלמה העיר ירושלים התרחבה וכללה גם את העופל.
בחפירות הארכיאולוגיות שנערכות בעופל, בשטח הגן לאומי סובב חומת ירושלים הסמוך לכותל הדרומי של מתחם הר הבית, התגלתה בדצמבר 2012 כתובת קדומה מימי ההתיישבות הישראלית בעיר. הכתובת חרותה על קנקן חרס גדול, ונשתמרו ממנה 8 אותיות, שברי הקנקן התגלו בתוך מבנה גדול מן המאה העשירית לפנה"ס אותו חופרת ד'ר אילת מזר , הכתב הינו פרוטו כנעני המתוארך למאה 10-11 לפנה"ס. הכתובת הינה יחודית בכך שהיא מקדימה במאתיים וחמישים שנה את כתובת השילוח שהיא הכתובת היהודאית הקדומה ביותר המוכרת מירושלים ,ואשר מתוארכת לימי המלך חזקיהו מסוף המאה השמינית לפנה"ס.
לפי החופרת ד"ר אילת מזר, זוהי כתובת האלף-בית הקדומה ביותר שהתגלתה בירושלים. הכתובת נחרתה לפני הצריפה סמוך לשפת הקנקן, וחלק קטן ממנה שרד, השבר נמצא יחד עם שברים של עוד שישה קנקנים מאותו הטיפוס.


פרופ' אחיטוב שחקר את הכתובת הבהיר כי יתכן והכתובת נחרטה סביב כל כלי הקיבול, הכתב הינו פרוטו-כנעני ואופייני למאות 11 – 10 לפנה"ס, למרות שלא ניתן להבין את הכתוב יש להניח שהכתובת מציינת את שם בעל הקנקן, או המען ממנו בא או אליו יועד הקנקן, יתכן כי חלק מהכתובת מעיד על תכולתו של הקנקן.
החוקרים לא מצאו הגיון תחבירי מתוך האותיות השלמות ששרדו בכתובת העופל, שלושת אותיות הראשונות מימין אינן שלמות כדי לפענח את הכתובת, חוקרים מסוימים השלימו את שלושת האותיות וניסו להבין את כוונת הכותב, להלן הצעתו של פרופ' גרשון גליל, מאוניברסיטת חיפה, לפי הצעתו, האות הראשונה מימין היא "מ", שני הקצוות ששרדו בין ה "מ" לבין ה "נ" הינן שתי אותיות "י" ,לפי הצעתו הקריאה היא: [בשנת...מ] יין חלק מ[...].

לדברי פרופ' גליל מדובר בכתובת עברית אשר נחלקת לשלושה מרכיבים: 

א. תאריך "[בשנת ...מ]" - יתכן שנת עשרים או שנת שלושים לשלמה.
ב. סוג היין – "יין חלק".
ג. שם המקום ממנו נשלח הכד לירושלים "מ[...]" (שם המקום לא שרד).

הצעת הקריאה של פרופ' גרשון גליל
האותיות (לפי פרופ' גליל):
האות הראשונה מימין היא האות "מ" במנח אנכי,ראה טבלה.

את שני הקצוות ששרדו בין ה "מ" לבין ה "נ" הציע פרופ' גליל להשלים כשתי אותיות "י", ראה טבלה, וכן ציור שחזור הכתובת בעמוד הבא.

הביטוי "יין חלק":
המונח "יין חלק" נמצא כתוב באחד מלוחות אוגריתית ,הלוח מספר על כמויות כדים בהם יש יין מסוגים שונים, ננתח את את הכתובת בתעתיק מהמקור,וכן נרחיב על פירוש המילים "כבד" ו"סכנים".


הקטע המדובר מלוחות אוגריתית
  1. חלק - המילה "חלק" (בהקשר לנוזל בכלל וליין בפרט) לא הייתה מוכרת קודם לגילוי הכתובת, עם זאת נראה כי המונח יין חלק שאול מהשפה הכנענית. על משמעות המילה "חלק" ראה בהמשך
  2. כבד = כבודה- סחורה, רכוש, ראה בראשית יג. "ב. וְאַבְרָם, כָּבֵד מְאֹד, בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב,", וכן שופטים יח " כא. וַיִּפְנוּ, וַיֵּלֵכוּ; וַיָּשִׂימוּ אֶת-הַטַּף וְאֶת הַמִּקְנֶה, וְאֶת-הַכְּבוּדָּה--לִפְנֵיהֶם." 
  3. סכנם = סוכנים- פקידי המלך האחראים על סחורות שונות, תואר זה מוכר היטב בעשרות כתובות שמיות ומצריות, וכן מוזכר במקרא, ראה ישעיהו כב " טו. כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, צְבָאוֹת: לֶךְ-בֹּא אֶל-הַסֹּכֵן הַזֶּה, עַל-שֶׁבְנָא אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת."

  4. מדד לטיב היין:
    כתובת מנהלית זו מאוגרית מתעדת את מספר הכדים וסוגי היין הנמצאים בכל אחד מהכדים, הכדים אוחסנו במקום בשם גת סוכנים , הסופר האוגריתי מבדיל בין שלושה סוגי יין "יין טוב" "יין לא טוב" ו"יין חלק", נראה כי איכות היין היא בסדר יורד, ולכן "יין חלק" הוא כנראה יין גרוע (יתכן יין שהחמיץ).

    גליל הוסיף כי הכתובת האוגריתית מעידה על צורך בכמויות גדולות של יין לא איכותי, נראה כי גם בירושלים צרכו כמויות גדולות של יין זה ,הגיוני גם כי יין מסוג זה לא הוגש על שולחנו של המלך (יתכן שלמה), וכן לא בפולחן המקדש, אלא שימש כנראה את עובדי הכפייה הרבים שהועסקו במפעלי הבנייה של המלך בירושלים.

יום שני, 7 בנובמבר 2016

כתובת עברית מהערבה


כתובת עברית מהערבה 
בשנת 1949 מצאו סיירים של צבא ההגנה לישראל שסירו באיזור הערבה, לוח של אבן צור מסותת בגסות רבה ומכוסה קליפת גיר דקיקה, ובו כתובת. לדבריהם של מוסרי הלוח, מצאוהו בגבעה נישאת מעל פרשת המים שבין הנחלים ואדי אבו חמרא וואדי אליחיאני, הלוח בגודל של 13X31 מ"מ ועוביו בין 2־7 ס”מ.
נראה כי הלוח היה מונח במקום זמן רב. שכן צדו האתר מחוספס וגונו בהיר, ואילו הצד בו חקוקה הכתובת (הצד שהיה מגולה כנגד הרוחות. הגשם והשמש, פניו ממורקים וגונו חום כהה מבריק). בכתובת יש שתי שורות של אותיות וסימנים, בשורה התחתונה יש 6 אותיות.

ארבע אותיות - "ז","מ","ק"/"ר" ו "ת", נכתבו לפי צורת האלפבית שהיתה נהוגה במאה ה 10 לפנה"ס - ראה כתובת תל זית, לוח גזר, ארון אחירם, אוסטרקון חירבת קיאפה וכו. 
סימן האות הרביעית מימין אינו מוכר, במידה ונרשה לעצמינו להתעלם מהחריטה האנכית לאורך האות (יתכן והיא סדק / חלק מפטינת האבן המקורית), המקבילה הקרובה ביותר לסימן זה יכולה להיות האות "ב".


יום שבת, 5 בנובמבר 2016

כתובת תל צפית

תל צפית / גת פלישתים המקראית

תל צפית
אתר היושב על שפת נחל האלה במקום מוצאו לשפלה, החל משנת 1996 נחפר על ידי ארכיאולוגים מאוניברסיטת בר-אילן. השם הערבי של המקום הוא תל א-צאפי שמשמעו התל הטהור (על שם המסלע הלבן הבוהק שיש במקום), האתר הוא בין הגדולים בתלי ארץ ישראל שטחו הכולל 400–500 דונם והוא מתנשא לגובה 180 מטר מעל פני הים, ומהווה נקודת התצפית הגבוהה ביותר בשפלה הפנימית, מהחפירות שנעשו בתל עולה שהעיר יושבה לראשונה בסוף העידן הפריהיסטורי, כמו כן העיר הוזכרה במכתבי אל-עמארנה. עיר זו חרבה בסוף תקופת הברונזה המאוחרת סביב 1200 לפנה"ס ולאחר מכן יושבה בידי הפלשתים והייתה אחת מחמשת ערי הפלשתים. עושר של ממצאים פלשתיים מובהקים שנחפרו באתר, מחזקים את זיהויו של התל עם גת פלישתים ,בין השאר, יש התאמה בין התקופות שבהן הממצאים הפלשתים הם מרובים (תקופת הברזל א-ב, 800–1200 לפנה"ס), לבין האזכורים הרבים של גת במקרא. האתר נחרב בסוף המאה ה-9 לפנה"ס ,חורבן זה מיוחס לכיבוש חזאל מלך ארם עליו מסופר במקרא בספר מלכים ב יב  "יח. אָז יַעֲלֶה, חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם, וַיִּלָּחֶם עַל-גַּת, וַיִּלְכְּדָהּ; וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו, לַעֲלוֹת עַל-יְרוּשָׁלִָם".
הכתובת
ﬠל גבי ריצפּת אחד המבנים נמצא שבר של קﬠרה האופינית לתקופת הברזל עם עיטור אדום ממורק ועליו חרוטה כתובת. הכתובת תוארכה לסוף המאה ה 10 או לראשית המאה ה 9 לפנה"ס, התארוך נעשה הן על פי השכבה בה נמצא החרס והן לפי הרכב החומרים והצורה ממנו עשוי שבר הקערה.


מילה ראשונה מימין: 



חריטת שלוש האותיות הראשונות מימין ברורה למרות שבין האות "א" לאות "ל" יתכן וחרוטה האות "ת" (ראה עיגול ירוק), האות השלישית יכולה להיות "י" או "ו", האות הרביעית דהויה והיא סומנה על ידי מפרסם הכתובת כאות "ת", ומכאן ישנן שתי אפשרויות למילה הראשונה.


  1. אלות
  2. אלית
במידה וסימון האות האחרונה הינו קו אנכי בלבד, בהחלט יתכן כי זוהי האות "ו", ולכן האות השלישית היא "י", ומכאן תתכן אפשרות שלישית שהיא הרצף "אליו".

מילה שניה מימין :




האות האמצעית (מתוחמת בעיגול הכחול) נקראה כאות "ל" על ידי מפרסמי הכתובת, אם אכן זו "ל", הרי היא שנכתבה בצורה רשלנית להחריד, לדעתי סביר יותר כי זוהי האות "ב" כנהוג בכתב הכנעני באזור זה, להלן טבלת המציגה את האות "ב" בכתובות שונות מהמאה ה 11 ועד למאה ה 9 לפנה"ס.


ולכן ייתכנו כמה אפשרויות למילה השניה.


  1. ולת / ילת
  2. ובת / יבת
פירוש הכתובת

החוקרים פרשו את הכתובת כשני שמות פלשתיים בעלי צליל הדומה לשם האגאי הארכאי אַליַאטֶס שהיה היה מלך לידיה מ 619 ועד 560 לפנה"ס (סמוך לעיר אזמיר שבמערב טורקיה), ישנה חשיבות להופעה המאוחרת של צורת האותיות הארכאיות, צורה זו מעידה על הכתב הפרוטו כנעני, ואולם על פי המחקר הכתב הפרוטו כנעני קדום למאה המאה ה- 10 לפנה"ס, רוב החוקרים סברו כי צורת כתב זאת נעלמה לפני תקופת הברזל אולם כתובת זו מוכיחה כי המציאות בתקופה זו היתה מורכבת, ונראה כי עמים שונים וערים שונות כתבו בצורה שונה באותה תקופת זמן, וזו הסיבה כי אנו מוצאים את הכתב הפיניקי במאה ה- 10 לפנה"ס בגבל (ארון אחירם), באותו הזמן בערים פלישתיות יהודאיות וכנראה גם בישראל, עדין השתמשו בכתב "העתיק", שהוא הכתב  הפרוטו כנעני.


יום שלישי, 1 בנובמבר 2016

כתובת קובור אל וואלידה

כתובת קובור אל וואלידה

האתר ממוקם ממזרח לנחל הבשור בין נתיבות לבארי , שמו של אתר "קובור אל-וולאיידה" הוא תרגום ל "לבית-קברות של בני וולאיידה", וולאיידה, הוא שבט בדואי שישב באזור בעבר, בחפירות נתגלה כי האתר הוא כפר חקלאי בינוני בגודלו, הכפר השתרע על שטח של כ-40 דונם, האתר נחפר חפירה קצרה בשנת 1977 ומלבד דיווחים קצרים אין פרסומים מחפירה זו.

משנת 2007 ועד 2010 החלו חפירות שמנוהלות על ידי אוניברסיטת בן-גוריון ,החוקרים התעניינו בעיקר בחילופי תרבויות ובהבדלים בין קהילות חקלאיות ונוודים בתקופות הברונזה המאוחרת ותחילת הברזל א.
רוב הרצפות והקירות של כפר זה היו בגובה פני הקרקע ונהרסו על ידי חריש ושוד אבנים, שרדו במקום מספר אסמי-תבואה, שנעשה בהם שימוש חוזר כמזבלות ובהם נמצאו כלי חרס וחפצים אחרים.
במתחם נמצאו גם שרידים של גת יין, נול ותנור לאפיית לחם. בין כלי החרס נמצאים שרידים רבים של קרמיקה פלשתית דו-גונית (שחור ואדום).


סירי הבישול שנמצאו במתחם היו מהסוג הפלשתי וכן משקולות האריגה, כך שהתרבות החומרית היתה פלשתית בבירור. האופי החקלאי של הכפר מודגש על-ידי כמויות גדולות של להבי צור מתקופת הברזל ששימשו להכנת חרמשים.

בכפר נתגלה חומר אורגני שרוף המתאים לבדיקות פחמן 14. סגנון הבנייה של המבנה המרכזי מזכיר בניינים מסוג 'בתי מושל מצריים' המתאימים לתארוך של סוף המאה ה-13 עד כדי תחילת המאה ה-12 לפנה"ס, בניינים מצרים מסוג זה נמצאו באתרים הסמוכים תל-ג'מה ותל א-פרעה דרום.

הכתובת
בחפירות המוקדמות באתר התגלתה כתובת על אגן של כלי אגירה, האותיות הינן פרוטו כנעניות בצורתן ומתאימות לתקופת הברונזה המאוחרת או תחילת תקופת הברזל א, תארוך זה מתאים לכלל הממצאים החומריים באתר


את הכתובת אפשר לנסות לקרא מימין לשמאל או להפך, כמו כן ישנם מספר סימנים היכולים לייצג כמה אותיות אפשריות ,נראה שבין המילים מפריד קו אנכי, התצריף ההגיוני ביותר (בהביטי משמעות) לקריאת הכתובת, הינו כאשר האותיות הכחולות מיצגות את סימני הכתב הפרוטו כנעני,והקריאה היא משמאל.

"שמגעל אהאל מב" או "שמגעל איאל מב"
הכתובת אניגמטית,ורב בה הנסתר על הגלוי,הפירוש קשה ולא ודאי, להלן אפשרות פיענוח הנראת לי הגיונית.

שמגעל אהאל מב...
1. מילה ראשונה - שמגעל - כנראה שם פרטי המכיל שני חלקים.
שמ
יתכן כי קידומת לשם פרטי / קידומת לאלוהות בשמו של אדם,כוונתו "שמו של".
געל
"געל" - שם פרטי של אדם , אולי נקרא על שמה של אלילות מקומית ראה שופטים ט "כו. וַיָּבֹא גַּעַל בֶּן-עֶבֶד וְאֶחָיו וַיַּעַבְרוּ בִּשְׁכֶם וַיִּבְטְחוּ-בוֹ בַּעֲלֵי שְׁכֶם "


2. אהאל
א. סביר לדעתי כי השורש א.ה.ל מעיד על פירוש המילה, לדעתי הכוונה להקמת אוהלים של איש או שבט במקום מוגדר, ראה בראשית יג " יב. אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ-כְּנָעַן וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר וַיֶּאֱהַל עַד-סְדֹם ".


גם בכנענית של אוגרית ,השורש א.ה.ל, קיים , ומשמש באותה משמעות
ב. אפשרות נוספת, אם כי פחות סבירה (לדעתי), היא כי אהאל הוא שם פרטי עם הסופית התיאופורית "אל" (ראה יחזקאל, דניאל, וכו).

3. מב 
יתכן כי הוראתו היא שאותו שמגעל הגיע "מ...",כאשר שם מקום המתחיל באות "ב.....?",לדוגמא- מבית שמש.
הכתובת : שמגעל אהאל מב... 

אפשרות מס' 1 : "אוהליו של שמגעל מב....(שם מקום?)"

במידה והמילה האמצעית היא "איאל", אפשר כי זהו שם פרטי, ראה "אי" כתחילית לשמות פרטיים כגון איכבוד ואיזבל.
1. שמואל א יד "ג. וַאֲחִיָּה בֶן-אֲחִטוּב אֲחִי אִיכָבוֹד בֶּן-פִּינְחָס בֶּן-עֵלִי כֹּהֵן יְהוָה, בְּשִׁלוֹ--נֹשֵׂא אֵפוֹד; וְהָעָם לֹא יָדַע, כִּי הָלַךְ יוֹנָתָן ."
2. מלכים א טז "לא. וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת-אִיזֶבֶל בַּת-אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת-הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ"


אפשרות מס' 2 " שמגעל איאל מב...."

יום שני, 31 באוקטובר 2016

כתובת חירבת רדאנה

חירבת רדאנה
האתר נמצא ממערב לרמאללה ונחפר בשנות ה 30 על ידי חופרים אמריקנים, באתר נתגלה כפר התנחלות קטן ובו מספר בתים כאשר בכול חצר בית נחפר בור קטן לאגירת מים, באחד החדרים נמצאה ידית עם שלוש אותיות שנחרטו בכתב פרוטו כנעני האופיני לתחילת תקופת הברזל א (המאות ה 12 על 10 לפנה"ס).
המבנה שנחפר בחירבת רדאנה
כאמור על ידית הכד נחקקו 3 אותיות ,כאשר קוראים מלמעלה למטה מתקבל הצרוף "אחל", מאחר והידית איננה ארוכה, ואין מספיק מקום למספר רב של אותיות, נראה כי הכתובת הינה שם פרטי (אולי שמו של בעל הכד).
החדר בו נמצאה הכתובת על ידית הכד (ליד מדיד המרחק)
שני שמות מקראים דומים לשם זה הינם "אחילוד" ו "אחלי", יש לציין כי השמות שניהם נזכרים במחזור סיפורי דוד.
שמואל ב פרק ח "טז. וְיוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה עַל-הַצָּבָא וִיהוֹשָׁפָט בֶּן-וְיוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה עַל-הַצָּבָא וִיהוֹשָׁפָט בֶּן-אֲחִילוּד מַזְכִּיר" 
דברי הימים א פרק יא " כו. וְגִבּוֹרֵי, הַחֲיָלִים....... מא .אוּרִיָּה הַחִתִּי זָבָד בֶּן-אַחְלָי"
ידית קנקן חירבת רדאנה
במידה והשם הוא אכן  "אחילוד", אפשר לשער כי היה נכתב כפי שנכתבו הכתובות השמיות העתיקות, ללא אמות קריאה (אותיות אהו"י), לכן סביר כי  נכתב "אחלד".

כתובות קצרות מלכיש



לכיש 1983 (1200 לפנה"ס)


לכיש 1988


לכיש 2014 (Late Bronze Age)

פכל = פִיכֹל: שם פרטי, ראה בראשית פרק כו "כו. וַאֲבִימֶלֶךְ, הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר; וַאֲחֻזַּת, מֵרֵעֵהוּ, וּפִיכֹל, שַׂר-צְבָאוֹ."

ספר?

נפע?




לכיש 1935
התגלה בחפירתו של סטרקי ב - 1935 במילוי מצודת הארמון הכנעני, שהכילה בעיקר חרסים מתקופת הברונזה המאוחרת.


יום רביעי, 7 בספטמבר 2016

קריאה חדשה לכתובת "אשבעל"





הצעת קריאה חדשה למילה הראשונה בכתובת "אשבעל" מחירבת קיאפה 

כדי להבין טוב יותר מאמר זה יש לקרוא ראשית את המאמר 


Yosef Garfinkel, Mitka R. Golub, Haggai Misgav and Saar Ganor(2015). "The ʾIšbaʿal Inscription
from Khirbet Qeiyafa". Bulletin of the American Schools of Oriental Research, No. 373, pp. 217-233.
מיקום חירבת קיאפה : 27 ק"מ דרומית מערבית לירושלים, 4 ק"מ דרומית לבית שמש (איור 1).
איור.1. מפה מודרנית של האזור,שימת לב לקרבתה של חירבת קיאפה לאתרים בהם נמצאו כתובות וממצאים ארכאולוגים מהמאה ה 10 לפנה "ס, תל גזר,תל זית, בית שמש וירושלים.
תקופות התיישבות באתר : תקופת הברזל 1 המאה ה - 10 לפנה"ס, הלניסטית.

כתובות חירבת קיאפה : פורסמו שתי כתובות המתוארכות למאה ה - 10 לפנה"ס.

1. האוסטרקון : במהלך עונת החפירות של שנת 2008 נתגלתה פיסת חרס בעלת צורה טרפזית ובה טקסט בעל חמש שורות ,להלן יקרא "אוסטרקון חירבת קיאפה".

2. כתובת על כתף כד : נתגלתה במהלך עונת החפירות של שנת 2012 , האותיות נחרטו על גבי כתף כד חרס, להלן תקרא "כתובת אשבעל".

מאמר זה עוסק "בכתובת אשבעל " בלבד, ומתמקד בהצעת קריאה למילה הראשונה ( בקריאה מימין לשמאל).




הכתובת כתובה מימין לשמאל ובה ארבע מילים , בין מילה למילה מפריד קו אנכי.

מילה הראשונה (מימין): אפשר לזהות את שרידיהן של ארבע אותיות, פיסת הכד שעליה שאר חלקי האותיות לא נמצאה (איור.2).

מילה השניה
: כל האותיות (למעט ה "ל" שניזוקה במעט) קריאות , המילה נקראה כ"אשבעל"[1], כנראה שם פרטי.

מילה השלישית: מילה בת שתי אותיות ,שתיהן ניזוקו מעט ,עם זאת המילה נקראת כמעט בוודאות כ "בנ" = "בן".

מילה רביעית
: מילה בת שלוש אותיות ,כולן שלמות , המילה נקראת כ "בדע", כנראה שם פרטי ,לפי הכתובת "בדע" זה הוא אביו של אשבעל.


[1] ראה שם תנכי " אשבעל", דברי הימים א' פרק ח פסוק לג ,וכן דברי הימים א' פרק ט פסוק לט.


 הצעת המחבר להשלמת המילה הראשונה בכתובת "אשבעל"



















 השלמת המילה הראשונה בכתובת "אשבעל "


















האות הראשונה:







כפי שניתן לראות בטבלאות 1-3, אותיות באוסטרקון חירבת קיאפה, המופיעות כמה וכמה פעמים לאורך הכתובת ("א" ו "ל"), נכתבות בכיוונים ומנחים שונים על ידי מחבר האוסטרקון ,לעומתן האות "מ" באוסטרקון מופיעה בעקביות במנח אנכי, תופעה זו של אי עקביות בכיוון ובצורה מוכרת היטב, בעיקר בכתובות מוקדמות שנכתבו בכתב הפרוטו כנעני שהיה נפוץ ברחבי הלבנט מתחילת האלף השני לפנה"ס ועד סופה, השינוי החל בתחילת המאה ה 10 לפנה"ס, בתקופה זו מתחיל הכתב להתקבע במנח האותיות ובצורתן, שינוי זה מבשר את עליתו של האלפבית הפיניקי שהופך במהרה לאלפבית הנפוץ בכנען וסביבותיה , בכתובות כגון - לוח גזר, כתובת תל זית, ארון אחירם וכו (כולן מתוארכות לסביבות המאה ה 10 לפנה"ס) צורת האותיות מקובעת ומנח כל אות עקבי ,דבר המתאים לצורת הכתב הפיניקית.




האות "מ" בכתובות מהמאה ה 10 לפנה"ס:

לפי המפה (איור.1.) אפשר לראות כי האתרים הקרובים ביותר לחירבת קיאפה הינם תל גזר ותל זית, באתרים הנ"ל נחפרו על ידי הארכאולוגים ישובים בהם נתגלו כתובות מהמאה ה - 10 לפנה"ס.

לוח גזר וכתובת תל זית
שתי הכתובות (ראה איורים 12 ו 13) מתוארכות לתקופת זמן של המאה
ה - 10 לפנה"ס, האותיות בכתובות אלה נחשבות קרובות יותר לכתב הפיניקי מאשר לכתב הפרוטו כנעני , ולמרות הקרבה בזמן ובמקום , האות "מ" בלוח גזר נחקקה במנח אנכי לעומת אותה האות בכתובת תל זית שנכתבה במנח אופקי.

מסקנה
קשה להכריע מהי האות הראשונה בכתובת אשבעל, שלושת הקצוות ששרדו יכולות היו להיות שתי אותיות.










האותיות "ג" ו "פ" שנמצאו בכתובות עתיקות דומות בצורתן אחת לשניה, באוסטרקון חירבת קיאפה כמו בכתובת גזר לא זוהתה האות "ג", לכן נחפש השוואה בין שתי אותיות אלה בכתובות אחרות' ראה טבלה 4.

אפשר לראות כי באוסטרקון עזבת צרטה (שהיא כתובת מוקדמת יותר) שתי האותיות כמעט זהות, לעומתן כתובות מהמאה ה - 10 בהן כבר נראה שינוי ברור בית שתי האותיות ,אפשר שיש ליחס זאת למעבר בין שתי צורות הכתב ,הכתב הפרוטו כנעני המוקדם למאה ה - 10 לפנה"ס (ראה אוסטרקון עזבת צרטה) ,והכתב הפיניקי החל מהמאה ה 10 לפנה"ס (ראה כתובת תל זית וארון אחירם).

האותיות "ק " ו "ר " באוסטרקון חירבת קיאפה: בניתוח אפיגרפי של אוסטרקון חירבת קיאפה, לא נמצאה מסקנה חד משמעית לגבי איזו מבין שתי הצורות מתאימה לאיזו אות, מתוך שלושת הסימנים המתאימים בצורתם הכללית לאותיות אלה, לשתי צורות "ראש" עגול ולאחת "ראש" משולש (טבלה 5).

האותיות "ק " ו "ר " בכתובת תל זית, לוח גזר וכתובת העופל: אפשר לראות בבירור כי באות "ק" ישנו תמיד קו אנכי שחוצה את "ראש" האות, לעומתה האות "ר" נראת כדגל בעל "ראש" משולש וריק (טבלה 5), נראה כי במעבר בין הכתב הפרוטו כנעני לבין הכתב הפיניקי הודגש שינוי זה כדי להבדיל בין שתי האותיות.


מסקנה
שרידיו של הסימן השלישי, יכולים להתפרש לשתי אותיות, האות "ק" או האות "ר", כפי שניתן לראות בטבלה 5, האותיות הינן בעלות דמיון רב עד כדי זהות, ההחלטה מהי האות השלישית אליה התכוון כותב הכתובת, תהיה חייבת להסתמך על פירוש הגיוני למילה הראשונה 
מחד, ומאידך על רצף הגיוני לכתובת אשבעל כולה.



משמעות המילה הראשונה בכתובת אשבעל:
לפי הצעתי(ראה איור 4) המילה הראשונה בכתובת אשבעל היא "מגרת", ארבעת אותיות אלה הן הבסיס למילה "ממגורה" שמשמעו אַמְבָּר תבואה או סִילוֹ לאחסון בר, אפשר למצוא שורש זה בצורות שונות ובמספר מקומות במקרא.
המילה "ממגורה" מופיעה בצורת רבים בספר יואל פרק א "יז. עָבְשׁוּ פְרֻדוֹת, תַּחַת מֶגְרְפֹתֵיהֶם--נָשַׁמּוּ אֹצָרוֹת, נֶהֶרְסוּ מַמְּגֻרוֹת: כִּי הֹבִישׁ, דָּגָן ."


מופע של ממגורות בצורת היחיד "מגורה" אנו מוצאים בספר חגי פרק ב "יט הַעוֹד הַזֶּרַע, בַּמְּגוּרָה, וְעַד-הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמּוֹן וְעֵץ הַזַּיִת, לֹא נָשָׂא--מִן-הַיּוֹם הַזֶּה, אֲבָרֵךְ".

אפשר להבחין בחסרונה של האות "ו" במילה "מגרת" בכתובת אשבעל, הסיבה היא כי העברית הקדומה (ובכלל זה שפות הלבנט העתיקות) נכתבו בכתיב חסר ,שהוא כתיב ללא אמות קריאה (אותיות אהו"י).

דוגמא אחת מיני רבות לאי שימוש באמות קריאה בכתובות עבריות עתיקות, אפשר למצא בלוח גזר (ראה איור 17).

איור 17. השורה הרביעית בכתובת גזר. 
פירושה של השורה הרביעית בלוח גזר היא "חודש קציר שעורים", ברור כי במילה השניה (קציר) לא טרח המחבר לכתוב את האות "י" בין האותיות
"צ" ו "ר", גם במילה השלישית (שעורים) חסרות שתי אותיות מאמות הקריאה "ו" ו "י".

המילה "מגרת" בצורתה זו במקרא
המילה "מגרת" מופיעה במקרא בספר שמות פרק ג " כב וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ, כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת; וְשַׂמְתֶּם, עַל-בְּנֵיכֶם וְעַל-בְּנֹתֵיכֶם, וְנִצַּלְתֶּם, אֶת-מִצְרָיִם. ".
הפירוש הניתן למילה "וּמִגָּרַת " בתרגום השבעים כמו גם בתרגומי התורה לארמית (תרגום אונקלוס ותרגום ירושלמי) הוא "האישה הקרובה לכותלי ביתה " או "דיירת ביתה" , גם רש"י בתורו מתרגם "ומגרת ביתה- מאותה שהיא גרה אתה בבית", פירושים אלה הניחו כי הבסיס למילה "מגרת " היא המילה "גר", ולכן כוונת הפסוק המקראי הוא, כי האישה הישראלית שאלה/לקחה כלי זהב כסף ושמלות משכנתה המצרית ומאישה נוספת (זרה) שהיא דיירת המתגוררת בבית אותה האישה הישראלית.
יש לציין כי חיבורם המוקדם ביותר של הפירושים הארמיים (על פי רוב החוקרים) היה במאות הראשונות לספירה, זמן רב אחרי חיבורו ועריכתו של המקרא.
מאחר וברור כי לפי ספר חגי פרק ב פסוק יט פירוש "מגורה" הוא מקום אחסון (במקרא מדובר בעיקר בהקשר של אחסון תבואה), סביר בהחלט כי כוונת המחבר בספר שמות פרק ג פסוק כב היתה, כי האישה הישראלית שאלה/לקחה כלי זהב כסף ושמלות שאוחסנו בממגורת שכנתה המצרית.

פירוש הכתובת כולה
המילה הראשונה בכתובת (ממנה נותרו שרידים מעטים בלבד) היא "מגרת ", לכן הכתובת שנחקקה על כתף הכד הינה "מגרת אשבעל בן בדע ".
הכתובת מצביעה כי כד זה הגיע ממגורתו של אדם בשם אשבעל שהוא בנו של איש בשם בדע.


References

Yosef Garfinkel, Mitka R. Golub, Haggai Misgav and Saar Ganor(2015). "The ʾIšbaʿal Inscription
from Khirbet Qeiyafa". Bulletin of the American Schools of Oriental Research, No. 373, pp. 217-233.

Misgav, Haggai; Garfinkel, Yosef; Ganor, Saar. “The Ostracon.” Pp. 243­-257 in Yosef Garfinkel and Saar Ganor, eds.Khirbet Qeiyafa, Volume 1: Excavation Report 2007­-2008. Jerusalem: Israel Exploration Society; Institute of Archaeology, Hebrew University of Jerusalem.

Ron E.Tappy and P. Kyle McCarter “The Phoenician Script of the Tel Zayit Abecedary and Putative
 Evidence for Israelite Literacy.” Pp. 61-96 in Literature Culture and Tenth-Century Canaan: The Tel Zayit Abecedary in Context, eds.Ron E.Tappy and P. Kyle McCarter. Winona Lake: Eisenbrauns, 2008-b.

Albright, W.F. "The Gezer Calendar" in Bulletin of the American Schools of Oriental Research (BASOR).1943. Volume 92:16–26. Original description of the find.


חיים גלעד   " לוח גזר באספקלרית הריאליה החקלאית" בית מקרא (סז) 1975

J.C. Darnell, F.W. Dobbs-Allsopp, M. Lundberg, P. Kyle McCarter, B. Zuckerman "Two Early Alphabetic Inscriptions from the Wadi el-Ḥôl: New Evidence for the Origin of the Alphabet from the Western Desert of  Egypt " 2005. Annual of the American Schools of Oriental Research 59: 73–124.

Aaron Demsky "An Iron Age IIA Alphabetic Writing Exercise from Khirbet Qeiyafa" Israel Exploration Journal Volume 62 number 2.

Eilat Mazar.David Ben-Shlomo.Shmuel  Ahituv  "An Inscribed Pithos from the Ophel, Jerusalem" 2013 Israel Exploration Journal Volume 63 number 1.


שמואל אחיטוב   "הכתב והמכתב  " מהדורה שניה 2012 , אסופת כתובות מארץ ישראל ומממלכות עבר הירדן מימי בית ראשון


Chulhyun Bae "Inventors of the First Alphabetic System: Hints from Two Alphabetic Inscriptions in the Middle Bronze Age (1900-1500 BCE)" Mediterranean Review Vol. 5, No. 2 [December 2012] : 1~16.

Orly Goldwasser "The Advantage of Cultural Periphery The Invention of the Alphabet in Sinai (Circa 1840 B.C.E) 2011.

Martin Sprengling "The Alphabet: Its Rise and Development from the Sinai Inscriptions." , may 1931 The Oriental Institute of the University of Chicago. 

Joseph  Naveh " Early History of the Alphabet" Jerusalem 1997 The Magnes Press.

Christopher Rollston " The dating of the early royal Byblian Phoenician inscriptions : a response to Benjamin Sass" 2008



יום שישי, 26 באוגוסט 2016

קערת כפר ורדים



קערת כפר ורדים 
מערת קבורה התגלתה ונחפרה בכפר ורדים שבגליל העליון,בתוכה נתגלו חמישה שלדים שהונחו באחד משלושה חללים שנחצבו במערה.
מיקום האתר

על פי ניתוח כלי החרס במערה נראה כי המערה שימשה לקבורת אנשים בתקופת הברזל א, תחת גולגלתו של אחד השלדים נמצאה קערת ברונזה הפוכה, על צידה הפנימי של הקערה נחקקו מספר אותיות.
קערת הברונזה מכפר ורדים
לפי צורת האותיות, נראה כי הכתב הינו פרוטו כנעני ולכן, את הכתובת ניסו החוקרים לקרוא משני הכיוונים (עם ונגד כיוון השעון).

שרטוט פנים של האותיות בקערת כפר ורדים
בחיבור האותיות נגד כיוון השעון מתקבל הרצף הבא , כאשר מתחילים באות "כ", "כספסחבנשמע" , עם הפרדת מילים נקבל "כס פסח בנ שמע ".


ניתוח המילים בכתובת 1. כס = כוס – כפשוטו ,כלי קיבול המשמש לשתיית נוזליים , ראה בספר בראשית מ "יא. וְכוֹס פַּרְעֹה, בְּיָדִי; וָאֶקַּח אֶת-הָעֲנָבִים, וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל-כּוֹס פַּרְעֹה, וָאֶתֵּן אֶת-הַכּוֹס, עַל-כַּף פַּרְעֹה."

2. פסח שמו של בעל הכלי ,פסח כשם פרטי אינו מופיע במקרא, פסח (כידוע לכולנו) מוכר במקרא ובנוהגי ישראל כחג יציאת מצרים, שמות יב "יא. וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַיהֹוָה".

3. בנ = בן – ראה סעיף 4 ,אוּרִיָּהוּ בֶּן-שְׁמַעְיָהוּ. 
4. שמע – מתוך ההקשר, המילה היא בהוראת שמו הפרטי של אבי פסח, שמות זהים עם תוספת תיאופורית של אלוהי ישראל שכיחים במקרא, ראה ספר ירמיהו כו " כ. וְגַם-אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם יְהוָה אוּרִיָּהוּ בֶּן-שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים ...."

סיכום
ככלל נראה זוהי כוסו של פרנס ישראלי / יהודאי , שנקבר במערת קבורה (יתכן וזו מערת קבורה משפחתית).
שמו של האדם לו היה שיך הכלי היה פסח, שמו של אביו (יחוסו) היה שמע. סביר כי פסח זה, היה אמיד והיתה לו היכולת הכלכלית לרכוש קערת ברונזה מעוצבת עם כיתוב שמו ויחוסו המשפחתי.