סה"כ צפיות בדף

יום רביעי, 24 באוגוסט 2016

כתובת תל זַית

כתובת תל זַית
תל זַית הינו תל קטן באזור השפלה הנמצא מערבית לקיבוץ גלאון. חפירה ארכיאולוגית בשנת 1999 העלתה כי המקום היה מיושב החל מתקופת הברונזה המאוחרת ועד לתקופת השלטון הממלוכי בארץ, הדעה הרווחת בקרב קהילת הארכאולוגים טוענת כי הישוב הגיע לשיא גודלו בסוף תקופת הברונזה המאוחרת וכלל שטח של למעלה מ-30 דונם , דבר המעיד על שגשוג כלכלי באותה התקופה. במהלך שתי העונות הראשונות נחשפו עדויות רבות לשתי שריפות גדולות שפרצו ככל הנראה עקב פעולה צבאית גדולה וגרמו הריסתו של היישוב פעמיים, שריפת העיר הראשונה תוארכה לסביבות שנת 1200 לפנה"ס והשנייה במהלך המאה ה-9 לפנה"ס.
התגלית המרכזית שבזכותה נודע התל ברבים התרחשה בשנת 2005, כאשר באחת מהחפירות חשפו הארכאולוגים את אבן תל זית. על האבן נמצאו חריטות של אותיות ,האבן הונחה כחלק מקירו של אחד הבתים בישוב המתוארך למאה ה-10 לפנה"ס, לאחר פענוח הכתוב הגיעו החוקרים לידי מסקנה כי מדובר בתרגיל כתיבה של האלפבית בגרסה מוקדמת של העברית.
כתובת תל זַית (אותיות מודגשות בשחור בגין קשיי זיהוי)
בצידה האחד של האבן בשורה הראשונה אנו מוצאים את האותיות האלפבית (מימין לשמאל):
א, ב, ג, ד, ו, ה, ח, ז, ט, י, ל, כ, מ, נ, ס, פ, ע, צ.
ובשורה השניה ואת האותיות
ק, ר, ש, ת.
מעל לאלפבית "על ראש האבן" חקוק "עזר...כס..."


ציור טכני של כתובת תל זַית

סדר האותיות

נתמקד בארבעת ההצרחות של זוגות אותיות

  1. הצרחת האותיות "ה" ו "ו": יִחוּדִית לכתובת זו. 
  2. הצרחת האותיות "ז" ו "ח": סדר אותיות זה מוכר מאוסטרקון עזבת צרטה. (אוסטרקון עזבת צרטה הינו תרגיל כתיבה מתוארך למאה ה-11 לפני הספירה). 
  3. הצרחת האותיות "כ" ו "ל": יִחוּדִית לכתובת זו.
  4. הצרחת האותיות "ע" ו "פ": מוכר ממקורות שונים ביניהם האלפביתית של כונתילת עג'רוד (אתר ארכאולוגי קדום במזרח סיני בו נתגלו ממצאים כתובים רבים בעברית), כמו גם במזמורי אקרוסטיכון במגילת איכה (פרק ב- פסוקים טז - יז, פרק ג - פסוקים מו – נז).
מיהו הכותב
מעל לאלפבית "על ראש האבן" נחקק "עזר...כס..." 

על השורש ע.ז.ר אין צורך להכביר במילים על ידי החוקרים הועלו שתי אפשרויות. 
1. התלמיד שאולי אינו זוכר את סדר האותיות חורט את השורש ע.ז.ר כביטוי לעזרה שהיה רוצה לקבל 
2. שמו של התלמיד/ האיש שחקק את הכתובת, הוא עזר, יש לציין כי פעמים רבות בכתובות מהמאות ה 9 לפנה"ס וכתובות מוקדמות יותר, הכתיבה היא ללא אמות קריאה ובדרך כלל עם 3 אותיות בלבד למשל "אבי" בלוח גזר, "פסח" בקערת כפר ורדים וכו, יתכן ששם האדם היה עזריה/עזריהו (שם שמוכר היטב במקרא ובתעודות יהודיות מאוחרות יותר) ובכתיב חסר הוא עזר.


פירוש למילה "כס"
כך נראת האבן עליה חקוקה האלפבית של תל זית, אפשר לראות כי זהו סוג של אגן.
אבן תל זית
השם כס=כוס מוכר במקרא ובמקורות חיצוניים ככלי קטן המשמש לקיבול נוזלים ושתיתם, ראה ,בראשית מ "כא. יָּשֶׁב אֶת-שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל-מַשְׁקֵהוּ וַיִּתֵּן הַכּוֹס עַל-כַּף פַּרְעֹה".

"כס" בארכיאולוגיה
בתמונה צלחת מברונזה שנמצאה בקבר בכפר ורדים שבצפון


על הכלי בתמונה נכתב: "כספסחבנשמע"= "כס פסח בן שמע".

לכן יתכן כי כוונת הכותב היתה לומר כי זוהי "כוסו של עזר"

סיכום
א. כתובת תל זית היינה תרגיל כתיבה מהמאה ה 10 לפנה"ס של האלפבית העברי הקדום.
ב. ישנן 4 הצרחות אותיות בין האלפבית של תל זית לבין האלפבית הסטנדרטי לפחות 2 מהן מוכרות מהמקרא וכן מכתובות חיצוניות, הצרחת שני הזוגות "ה" ו "ו" וכן "כ" ו "ל" כאמור לא מוכר משום מקור כלשהו,להסבר תופעה זו יתכנו שתי אפשרויות.
i. טעות תמימה של "התלמיד".

ii. בזמן כה קדום כאשר הכתב האלפביתי היה עדין בחיתוליו, מיקום האותיות לא היה מוחלט, והיה מקום לדמיון חופשי של התלמידים (או אולי של מוריהם).

ג. יתכן כי שם "התלמיד/הכותב" הוא וריאציה של השורש ע.ז.ר, בדרך כלל ישנה תוספת תיאופורית (שם אל/אלה) לפני או אחרי השורש של השם , במידה והתלמיד ישראלי שמו המלא יכול להיות, עזריה / עזרבעל / אלעזר ,ובאם הוא יהודאי עזריהו / יהועזר.

ד. לאור צורתה הקעורה של אבן תל זית , הצירוף החקוק "כס" וקערת הברונזה מכפר ורדים עליה נכתב כי זוהי "כס" , נראה כי הכותב אכן התכון לצורתה של האבן ,כאשר כתב את המילה "כס"(כלי קיבול לנוזלים) ליד שמו. 























אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה