סה"כ צפיות בדף

יום שבת, 20 באוגוסט 2016

היקסוס


היקסוס
עם התרופפות כוחה של הממלכה המצרית התיכונה 2000 - 1750 לפנה"ס, השתלטו שבטים שמיים על מצרים (בערך בשנת 1730 לפנה"ס), הם כבשו את מצרים התחתונה, והשליטו מלכי חסות הכפופים להם על מצרים העליונה, אך לא כבשו אותה. תקופת שלטונם במצרים היה כמאה ושישים שנה, בתקופתם הייתה במצרים פריחה ושגשוג כלכלי. 
שלטונם התמוטט עם גירושם על ידי פרעה יעחמס הראשון (סביב שנת 1570לפנה"ס), יעחמס זה היה שליט מקומי שייסד את השושלת ה-18 במצרים ואת הממלכה החדשה, במהלך גירושם נמלטו ההיקסוס צפונה לארץ כנען, חלקם לעיר שרוחן, אולם מאוחר יותר צר יעחמס הראשון על העיר והשמידה.

תמונת ניצחונו של יעחמס על ההיקסוס.
חקא-חסות

בעקבות החפירות הארכיאולוגיות והממצאים, רובם המכריע של החוקרים סוברים שההיקסוס לא היו "עם" של ממש אלא כינוי לשליטים (מלכים מהשושלת ה 15) בני שכבת מהגרים שמיים מגוונת שהגיעה למצרים בהדרגה, וניצלו תקופת כושר של החלשות השלטון המצרי והשתלטו על מצרים. 

התואר שניתן להם במצרית היה "חקא-חסות" - בתרגום "שליט הארצות הזרות", התואר הנל מופיע על כמה מהחרפושיות שהנפיקו שליטים אלו לצד שמותיהם, שהיו בחלקם שמות שמיים וחוריים כגון: "יעקבהר", "ענתהר", "יקבאם" ו"יואם", בחלק משמות אלה אפשר להבחין במרכיב תיאופורי שהיה נפוץ ברחבי המזרח הקדום בתקופתם.
ציור קיר מבני חסן שבו מתואר שבט נוודים שמיים הנקרא "עמו" יורד למצרים, אחד מהם (כנראה מנהיגם) מוזכר בשמו: "אבישה" (או "אבישר")
ההיקסוס כבני יעקב
רוב החוקרים פוסלים את הזיהוי שבין ההיקסוס ובין אבות ישראל השוללים את התאוריה שלפיה ההיקסוס הם אבות עם ישראל, הנל טוענים לחיזוק דבריהם כי לא הגיוני שעם ששלט במצרים "ימציא" לעצמו היסטוריה של עבדות. 
אחרים מציעים כי יתכן והאירועים המתוארים בסוף ספר בראשית (פרקים מ"א-נ'), שבהם מסופר על עליית יוסף לשלטון במצרים העתיקה וירידת יעקב אבינו ובני משפחתו למצרים, הינם הד לעליית שלטונם של ההיקסוס במצרים, שעודדו זרים שמיים (כבני יעקב) להשתקע במצרים ולתפוס עמדות שלטוניות.
דת
 בעוד שבני ישראל המקראיים מתוארים כמונותאיסטיים המאמינים באל אחד בלבד , ההיקסוס מתוארים כעובדי אלילים שכנראה עבדו קודם הִשְׁתַּלְּטוּתָם על מצרים את האלילים שהיו נפוצים במזרח הקדום ולאחר מכן סיגלו לעצמם את עבודת אלילי מצרים.

קבר הלוחם ההיקסוסי
בתל שקמונה, שנמצאת בשיפולים המערבים של חיפה, התגלתה מערכת קבורה מתקופת הברונזה התיכונה, הקבר הורכב משני חדרים, חדר כניסה וחדר פנימי. גופת המת הונחה בחדר הפנימי על גבי ספסל, כשפניו פונות אל חדר הכניסה. סביב הנקבר הונחו שלל מנחות קבורה הכוללות צלוחיות, פכיות בושם, לוחיות עצם מגולפות.

על רצפת הקבר נתגלה שלל של כלי נשק שככל הנראה היה חלק מחגורו של הנקבר, בפינת המערה נמצאה גולגולת של סוס, ככל הנראה סוסו של הלוחם. בין דברי הסידקית נמצאו מספר חרפושיות שעל אחת מהן נכתב בכתב הירוגליפי:"בן רע, יעקב-הר*, נחון בחיים".


חרפושית עם הכתובת "בן רע, יעקב-הר, נחון בחיים"

בעקבות בחינת הממצאים הארכאולוגיים, הסיקו החוקרים כי "הנקבר הינו לוחם, ומוצאו הוא מקרב השבטים השמיים המערביים, הידועים גם כשבטים ההיקסוסים".‏

*יעקב-הר (כונה גם יעקב-אל) היה מלך פרעוני מהשושלת ההיקסוסית, ומספר חרפושיות הנושאות את שמו נמצאו ברחבי מצרים וכנען.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה