סה"כ צפיות בדף

יום שישי, 12 באוגוסט 2016

הכד מלכיש

הכד מלכיש 
כד החרס נמצא במקדש מתקופת הברונזה המאוחרת בלכיש ,האתר תוארך לסביבות המאה ה 13 לפנה"ס, מעט לפני ראשית ההתיישבות  הישראלית. בין הציורים שעל הכד נראה עץ או מנורה, ומשני צדדיו מצויות דמויות של חיות מקרינות (כנראה יעלים).















על הכד נמצאו כ-10 אותיות הכתובות בכתב הפרוטו כנעני, רצף האותיות מימין לשמאל נותן את המחרוזת   
"תלאית[???]ישנתמ"
כאשר קוראים את האותיות משמאל לימין מתקבל הרצף הבא.
"מתנשי[???]תיאלת"
מתוך צורת האותיות עולה כי הכתב הוא פרוטו כנעני ,כתב ארכאי זה ידוע בחוסר עקביותו בכיוון ובמנח בו נכתבות האותיות.
בקריאת הכתובת משמאל לימין, ולאחר סידור רווחים בין המילים, עולה הרצף הבא.
"מתנ שי [...]תי אלת"

ננתח כל מילה ברצף
מילה ראשונה - מתנ=מתן : משמעו - לתת, במקרא אפשר למצוא כמה מקבילות לפועל זה.
בראשית פרק לד "יב הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן וְאֶתְּנָה כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי וּתְנוּ-לִי אֶת-הַנַּעֲרָ לְאִשָּׁה  "
משלי פרק כא   "יד מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה-אָף וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה  "

מילה שניה- שי : משמעו - דורון/מתנה, גם במקרה זה המילה מוכרת במקרא.
תהילים סח
"יט. עָלִיתָ לַמָּרוֹם, שָׁבִיתָ שֶּׁבִי--    לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת, בָּאָדָם;
וְאַף סוֹרְרִים,    לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים."
"ל. מֵהֵיכָלֶךָ, עַל-יְרוּשָׁלִָם--    לְךָ יוֹבִילוּ מְלָכִים שָׁי."

אפשר לראות כי בספר תהיליים, מתקימת תקבולת בין "מתנות" לבין "שי"

מקום נוסף במקרא בו מופיעה המילה "שי" בהקבלה למתנה הוא, ישעיהו יח "ז. בָּעֵת הַהִיא יוּבַל-שַׁי לַיהוָה צְבָאוֹת..."

מילה רביעיתאלת : משמעותה - אלה (צורת הנקבה של "אל"). מתוך כתבי אוגרית אנו יודעים כי בפנתאון האלים הכנעני השם אלת שמור לאלה אשרה.
להלן דוגמא לקטע מלוח שנמצא באוגרית


המקרא מכיר היטב את פולחן האשרה, ותדיר מזהיר מפולחן לאלילות כנענית זו.
דברים ז "ה. כִּי-אִם-כֹּה תַעֲשׂוּ, לָהֶם--מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ, וּמַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּ; וַאֲשֵׁירֵהֶם, תְּגַדֵּעוּן, וּפְסִילֵיהֶם, תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ. "
דברים טז "כא. לֹא-תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל-עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה-לָּךְ  ".

לפי התנ"ך, האשרה קשורה לפולחן עצים שניטעו לכבודה או שסימלו אותה, ולכן לא מפתיע כי בחלקו הימני של הכד בין החיות המקרינות (כנראה יעלים) מצויר עץ, יש הסוברים כי האמנות הישראלית הקדומה אמצה ואולי אף "הפכה" את העץ לסמל המנורה.

מילה שלישית  – בין המילה "שי" למילה "אלת" נשברה ואבדה פיסת חרס, ובכל זאת, מהמילה השלישית שרדו שתי האותיות ,האות "ת" והאות "י".
מתוך הרווח בין אות לאות (במילים השלמות בכתובת) וגודל חלק החרס החסר, אפשר להניח (בסבירות גבוהה) כי בחלק החסר נכתבו בין 2 ל 3 אותיות. ולכן מבנה המילה החסרה הוא [??תי] , כאמור לפני המילה החסרה נמצאת המילה 
"אלת" = אלילה.
כאמור לעיל, מתוך כתבי אוגרית אנו יודעים כי "אלת" הוא תוארה של האלה אשרה.
נשוב לכתבי אוגרית ונמצא כי רצף שכיח לפני המילה אשרה (מופיע עשרות פעמים) הינו הרצף rbt











רב - בשפות השמית הינו - גדול, כביר, אדיר.
שמות א "ט. וַיֹּאמֶר, אֶל-עַמּוֹ:  הִנֵּה, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ."
רבת -  הצורה הנקבית של רב ומשמעה - אדירה/כבירה.
מכאן השלימו החוקרים בחלק החרס החסר שתי אותיות לפני הרצף "תי".
האות הראשונה היא "ר" והאות השניה היא "ב", ולכן המילה השלישית הינה  "רבתי" = אדירתי/כבירתי.

סיכום
הכד במקדש החפיר בלכיש מתוארך למאה ה 13 לפנה"ס , לפני בוא הישראלים ,כמו כן מאפיני הבניה הם של מקדש כנעני טיפוסי.
הכד הושאר במקדש כמנחה לאל הפטרון של אותו מקדש, על פי הטקסט על הכד (ראה לעיל) האלה הפטרונית של אותו מקדש הינה אשרה.
כתובת ההקדשה על הכד פוענחה והיא


"מתן שי רבתי אלת" = מתן מנחה לאדירתי אלתי   

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה