סה"כ צפיות בדף

יום רביעי, 7 בספטמבר 2016

קריאה חדשה לכתובת "אשבעל"





הצעת קריאה חדשה למילה הראשונה בכתובת "אשבעל" מחירבת קיאפה 

כדי להבין טוב יותר מאמר זה יש לקרוא ראשית את המאמר 


Yosef Garfinkel, Mitka R. Golub, Haggai Misgav and Saar Ganor(2015). "The ʾIšbaʿal Inscription
from Khirbet Qeiyafa". Bulletin of the American Schools of Oriental Research, No. 373, pp. 217-233.
מיקום חירבת קיאפה : 27 ק"מ דרומית מערבית לירושלים, 4 ק"מ דרומית לבית שמש (איור 1).
איור.1. מפה מודרנית של האזור,שימת לב לקרבתה של חירבת קיאפה לאתרים בהם נמצאו כתובות וממצאים ארכאולוגים מהמאה ה 10 לפנה "ס, תל גזר,תל זית, בית שמש וירושלים.
תקופות התיישבות באתר : תקופת הברזל 1 המאה ה - 10 לפנה"ס, הלניסטית.

כתובות חירבת קיאפה : פורסמו שתי כתובות המתוארכות למאה ה - 10 לפנה"ס.

1. האוסטרקון : במהלך עונת החפירות של שנת 2008 נתגלתה פיסת חרס בעלת צורה טרפזית ובה טקסט בעל חמש שורות ,להלן יקרא "אוסטרקון חירבת קיאפה".

2. כתובת על כתף כד : נתגלתה במהלך עונת החפירות של שנת 2012 , האותיות נחרטו על גבי כתף כד חרס, להלן תקרא "כתובת אשבעל".

מאמר זה עוסק "בכתובת אשבעל " בלבד, ומתמקד בהצעת קריאה למילה הראשונה ( בקריאה מימין לשמאל).




הכתובת כתובה מימין לשמאל ובה ארבע מילים , בין מילה למילה מפריד קו אנכי.

מילה הראשונה (מימין): אפשר לזהות את שרידיהן של ארבע אותיות, פיסת הכד שעליה שאר חלקי האותיות לא נמצאה (איור.2).

מילה השניה
: כל האותיות (למעט ה "ל" שניזוקה במעט) קריאות , המילה נקראה כ"אשבעל"[1], כנראה שם פרטי.

מילה השלישית: מילה בת שתי אותיות ,שתיהן ניזוקו מעט ,עם זאת המילה נקראת כמעט בוודאות כ "בנ" = "בן".

מילה רביעית
: מילה בת שלוש אותיות ,כולן שלמות , המילה נקראת כ "בדע", כנראה שם פרטי ,לפי הכתובת "בדע" זה הוא אביו של אשבעל.


[1] ראה שם תנכי " אשבעל", דברי הימים א' פרק ח פסוק לג ,וכן דברי הימים א' פרק ט פסוק לט.


 הצעת המחבר להשלמת המילה הראשונה בכתובת "אשבעל"



















 השלמת המילה הראשונה בכתובת "אשבעל "


















האות הראשונה:







כפי שניתן לראות בטבלאות 1-3, אותיות באוסטרקון חירבת קיאפה, המופיעות כמה וכמה פעמים לאורך הכתובת ("א" ו "ל"), נכתבות בכיוונים ומנחים שונים על ידי מחבר האוסטרקון ,לעומתן האות "מ" באוסטרקון מופיעה בעקביות במנח אנכי, תופעה זו של אי עקביות בכיוון ובצורה מוכרת היטב, בעיקר בכתובות מוקדמות שנכתבו בכתב הפרוטו כנעני שהיה נפוץ ברחבי הלבנט מתחילת האלף השני לפנה"ס ועד סופה, השינוי החל בתחילת המאה ה 10 לפנה"ס, בתקופה זו מתחיל הכתב להתקבע במנח האותיות ובצורתן, שינוי זה מבשר את עליתו של האלפבית הפיניקי שהופך במהרה לאלפבית הנפוץ בכנען וסביבותיה , בכתובות כגון - לוח גזר, כתובת תל זית, ארון אחירם וכו (כולן מתוארכות לסביבות המאה ה 10 לפנה"ס) צורת האותיות מקובעת ומנח כל אות עקבי ,דבר המתאים לצורת הכתב הפיניקית.




האות "מ" בכתובות מהמאה ה 10 לפנה"ס:

לפי המפה (איור.1.) אפשר לראות כי האתרים הקרובים ביותר לחירבת קיאפה הינם תל גזר ותל זית, באתרים הנ"ל נחפרו על ידי הארכאולוגים ישובים בהם נתגלו כתובות מהמאה ה - 10 לפנה"ס.

לוח גזר וכתובת תל זית
שתי הכתובות (ראה איורים 12 ו 13) מתוארכות לתקופת זמן של המאה
ה - 10 לפנה"ס, האותיות בכתובות אלה נחשבות קרובות יותר לכתב הפיניקי מאשר לכתב הפרוטו כנעני , ולמרות הקרבה בזמן ובמקום , האות "מ" בלוח גזר נחקקה במנח אנכי לעומת אותה האות בכתובת תל זית שנכתבה במנח אופקי.

מסקנה
קשה להכריע מהי האות הראשונה בכתובת אשבעל, שלושת הקצוות ששרדו יכולות היו להיות שתי אותיות.










האותיות "ג" ו "פ" שנמצאו בכתובות עתיקות דומות בצורתן אחת לשניה, באוסטרקון חירבת קיאפה כמו בכתובת גזר לא זוהתה האות "ג", לכן נחפש השוואה בין שתי אותיות אלה בכתובות אחרות' ראה טבלה 4.

אפשר לראות כי באוסטרקון עזבת צרטה (שהיא כתובת מוקדמת יותר) שתי האותיות כמעט זהות, לעומתן כתובות מהמאה ה - 10 בהן כבר נראה שינוי ברור בית שתי האותיות ,אפשר שיש ליחס זאת למעבר בין שתי צורות הכתב ,הכתב הפרוטו כנעני המוקדם למאה ה - 10 לפנה"ס (ראה אוסטרקון עזבת צרטה) ,והכתב הפיניקי החל מהמאה ה 10 לפנה"ס (ראה כתובת תל זית וארון אחירם).

האותיות "ק " ו "ר " באוסטרקון חירבת קיאפה: בניתוח אפיגרפי של אוסטרקון חירבת קיאפה, לא נמצאה מסקנה חד משמעית לגבי איזו מבין שתי הצורות מתאימה לאיזו אות, מתוך שלושת הסימנים המתאימים בצורתם הכללית לאותיות אלה, לשתי צורות "ראש" עגול ולאחת "ראש" משולש (טבלה 5).

האותיות "ק " ו "ר " בכתובת תל זית, לוח גזר וכתובת העופל: אפשר לראות בבירור כי באות "ק" ישנו תמיד קו אנכי שחוצה את "ראש" האות, לעומתה האות "ר" נראת כדגל בעל "ראש" משולש וריק (טבלה 5), נראה כי במעבר בין הכתב הפרוטו כנעני לבין הכתב הפיניקי הודגש שינוי זה כדי להבדיל בין שתי האותיות.


מסקנה
שרידיו של הסימן השלישי, יכולים להתפרש לשתי אותיות, האות "ק" או האות "ר", כפי שניתן לראות בטבלה 5, האותיות הינן בעלות דמיון רב עד כדי זהות, ההחלטה מהי האות השלישית אליה התכוון כותב הכתובת, תהיה חייבת להסתמך על פירוש הגיוני למילה הראשונה 
מחד, ומאידך על רצף הגיוני לכתובת אשבעל כולה.



משמעות המילה הראשונה בכתובת אשבעל:
לפי הצעתי(ראה איור 4) המילה הראשונה בכתובת אשבעל היא "מגרת", ארבעת אותיות אלה הן הבסיס למילה "ממגורה" שמשמעו אַמְבָּר תבואה או סִילוֹ לאחסון בר, אפשר למצוא שורש זה בצורות שונות ובמספר מקומות במקרא.
המילה "ממגורה" מופיעה בצורת רבים בספר יואל פרק א "יז. עָבְשׁוּ פְרֻדוֹת, תַּחַת מֶגְרְפֹתֵיהֶם--נָשַׁמּוּ אֹצָרוֹת, נֶהֶרְסוּ מַמְּגֻרוֹת: כִּי הֹבִישׁ, דָּגָן ."


מופע של ממגורות בצורת היחיד "מגורה" אנו מוצאים בספר חגי פרק ב "יט הַעוֹד הַזֶּרַע, בַּמְּגוּרָה, וְעַד-הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמּוֹן וְעֵץ הַזַּיִת, לֹא נָשָׂא--מִן-הַיּוֹם הַזֶּה, אֲבָרֵךְ".

אפשר להבחין בחסרונה של האות "ו" במילה "מגרת" בכתובת אשבעל, הסיבה היא כי העברית הקדומה (ובכלל זה שפות הלבנט העתיקות) נכתבו בכתיב חסר ,שהוא כתיב ללא אמות קריאה (אותיות אהו"י).

דוגמא אחת מיני רבות לאי שימוש באמות קריאה בכתובות עבריות עתיקות, אפשר למצא בלוח גזר (ראה איור 17).

איור 17. השורה הרביעית בכתובת גזר. 
פירושה של השורה הרביעית בלוח גזר היא "חודש קציר שעורים", ברור כי במילה השניה (קציר) לא טרח המחבר לכתוב את האות "י" בין האותיות
"צ" ו "ר", גם במילה השלישית (שעורים) חסרות שתי אותיות מאמות הקריאה "ו" ו "י".

המילה "מגרת" בצורתה זו במקרא
המילה "מגרת" מופיעה במקרא בספר שמות פרק ג " כב וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ, כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת; וְשַׂמְתֶּם, עַל-בְּנֵיכֶם וְעַל-בְּנֹתֵיכֶם, וְנִצַּלְתֶּם, אֶת-מִצְרָיִם. ".
הפירוש הניתן למילה "וּמִגָּרַת " בתרגום השבעים כמו גם בתרגומי התורה לארמית (תרגום אונקלוס ותרגום ירושלמי) הוא "האישה הקרובה לכותלי ביתה " או "דיירת ביתה" , גם רש"י בתורו מתרגם "ומגרת ביתה- מאותה שהיא גרה אתה בבית", פירושים אלה הניחו כי הבסיס למילה "מגרת " היא המילה "גר", ולכן כוונת הפסוק המקראי הוא, כי האישה הישראלית שאלה/לקחה כלי זהב כסף ושמלות משכנתה המצרית ומאישה נוספת (זרה) שהיא דיירת המתגוררת בבית אותה האישה הישראלית.
יש לציין כי חיבורם המוקדם ביותר של הפירושים הארמיים (על פי רוב החוקרים) היה במאות הראשונות לספירה, זמן רב אחרי חיבורו ועריכתו של המקרא.
מאחר וברור כי לפי ספר חגי פרק ב פסוק יט פירוש "מגורה" הוא מקום אחסון (במקרא מדובר בעיקר בהקשר של אחסון תבואה), סביר בהחלט כי כוונת המחבר בספר שמות פרק ג פסוק כב היתה, כי האישה הישראלית שאלה/לקחה כלי זהב כסף ושמלות שאוחסנו בממגורת שכנתה המצרית.

פירוש הכתובת כולה
המילה הראשונה בכתובת (ממנה נותרו שרידים מעטים בלבד) היא "מגרת ", לכן הכתובת שנחקקה על כתף הכד הינה "מגרת אשבעל בן בדע ".
הכתובת מצביעה כי כד זה הגיע ממגורתו של אדם בשם אשבעל שהוא בנו של איש בשם בדע.


References

Yosef Garfinkel, Mitka R. Golub, Haggai Misgav and Saar Ganor(2015). "The ʾIšbaʿal Inscription
from Khirbet Qeiyafa". Bulletin of the American Schools of Oriental Research, No. 373, pp. 217-233.

Misgav, Haggai; Garfinkel, Yosef; Ganor, Saar. “The Ostracon.” Pp. 243­-257 in Yosef Garfinkel and Saar Ganor, eds.Khirbet Qeiyafa, Volume 1: Excavation Report 2007­-2008. Jerusalem: Israel Exploration Society; Institute of Archaeology, Hebrew University of Jerusalem.

Ron E.Tappy and P. Kyle McCarter “The Phoenician Script of the Tel Zayit Abecedary and Putative
 Evidence for Israelite Literacy.” Pp. 61-96 in Literature Culture and Tenth-Century Canaan: The Tel Zayit Abecedary in Context, eds.Ron E.Tappy and P. Kyle McCarter. Winona Lake: Eisenbrauns, 2008-b.

Albright, W.F. "The Gezer Calendar" in Bulletin of the American Schools of Oriental Research (BASOR).1943. Volume 92:16–26. Original description of the find.


חיים גלעד   " לוח גזר באספקלרית הריאליה החקלאית" בית מקרא (סז) 1975

J.C. Darnell, F.W. Dobbs-Allsopp, M. Lundberg, P. Kyle McCarter, B. Zuckerman "Two Early Alphabetic Inscriptions from the Wadi el-Ḥôl: New Evidence for the Origin of the Alphabet from the Western Desert of  Egypt " 2005. Annual of the American Schools of Oriental Research 59: 73–124.

Aaron Demsky "An Iron Age IIA Alphabetic Writing Exercise from Khirbet Qeiyafa" Israel Exploration Journal Volume 62 number 2.

Eilat Mazar.David Ben-Shlomo.Shmuel  Ahituv  "An Inscribed Pithos from the Ophel, Jerusalem" 2013 Israel Exploration Journal Volume 63 number 1.


שמואל אחיטוב   "הכתב והמכתב  " מהדורה שניה 2012 , אסופת כתובות מארץ ישראל ומממלכות עבר הירדן מימי בית ראשון


Chulhyun Bae "Inventors of the First Alphabetic System: Hints from Two Alphabetic Inscriptions in the Middle Bronze Age (1900-1500 BCE)" Mediterranean Review Vol. 5, No. 2 [December 2012] : 1~16.

Orly Goldwasser "The Advantage of Cultural Periphery The Invention of the Alphabet in Sinai (Circa 1840 B.C.E) 2011.

Martin Sprengling "The Alphabet: Its Rise and Development from the Sinai Inscriptions." , may 1931 The Oriental Institute of the University of Chicago. 

Joseph  Naveh " Early History of the Alphabet" Jerusalem 1997 The Magnes Press.

Christopher Rollston " The dating of the early royal Byblian Phoenician inscriptions : a response to Benjamin Sass" 2008