סה"כ צפיות בדף

יום שבת, 18 במרץ 2017

כתובת אלבעל

כתובת "אלבעל"
הכתובת חקוקה על אבן ונושאת את שמו של אלבעל (כנראה בנו של יחמלך), באמצעה של הכתובת חקוק כרטוש (בתוך מסגרת אובאלית) , בתוכו שם פרעה אוסרכון הראשון מלך מצרים (924-889 לפנה"ס), בנו של שישק הראשון, נראה כי הכתובת הוספה אחר כך, עם זאת, לא ברור עד כמה הכתובת מאוחרת מהפסל והכרטוש.

תרגום ופירוש


* יתכן כי "...מש" משמעו "פסל"
- האותיות בשחור, הינן השלמה שנעשתה על פי כתובות פיניקיות אחרות עם ניסוח דומה.

הנקודות אחרי או לפני הסוגריים [ ], מייצגות מילים / אותיות שנמחקו ושוחזרו.

אדתו = גבירתו - אדת היא צורת הנקבה של אדון בפיניקית, אדנת = אדת, התואר אדתא נמצא על חותם פרטי: "לאדתא אשת פשחר" מיהודה. 
מקור חיצוני נוסף לשורש א.ד.ת הינה כתובת עקרון,בה נכתב 
1. [את ה]בית בנה אכיש בן פדי בן 
2. יסיד בן אדא בן יער שר עקרון 
3. לפתגיה אדתו.....

השורש א.ד.ת כשם תואר מכובד לאישה/אלילה, ידוע מכתבי העיר אוגרית על חוף הלבנון (העיר אוגרית קרובה גאוגראפית לגבל).
* שמות פרטיים
רגם בשפה הכנענית/האוגריתית רגם = אמר/דיבר/הכריז , השורש ר.ג.מ, בעברית ארכאית ובארמית הינו הבסיס למילה תרגם = דיבור /אמירה 
עזרא ד "ז. וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר כְּנָוֹתָיו עַל-אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ מֶלֶךְ פָּרָס וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית. " 
"מתורגם ארמית " = "מדובר/ מוכרז בארמית"

טעם - הוראה כתובה / צו מלכותי 
ראה עזרא ד "כא. כְּעַן שִׂימוּ טְּעֵם לְבַטָּלָא גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ וְקִרְיְתָא דָךְ לָא תִתְבְּנֵא עַד-מִנִּי טַעְמָא יִתְּשָׂם".

יום רביעי, 15 במרץ 2017

המגילות הגנוזות


התגלית
המגילות נתגלו על ידי נער בדואי בשם מחמד א-דיב בן לשבט התעמרה, הנער רעה את צאן באזור ואדי עראיג'ה (נחל ערוגות), יחד עם בני דודו החבורה נדדה עם הצאן לאזור מרעה מרוחק, עז סוררת שנפרדה מהעדר נכנסה למערה נפלה למפלס נמוך ונלכדה, אבו דיב ובני דודיו חיפשו אחר העז ושמעו קול פעיה חרישי מהמערה ,הנערים פחד להיכנס למערה ולכן זרקו אבנים לתוך פתחה.
לאחר מכן שמעו הנערים שני צלילים

  1. קול פעיית העז.
  2. קול נפץ של כלי חלול.
מוחמד אל דיב כנער (מימין)
הנער אזר אומץ ונכנס למערה בניסיון לחלץ את עז שנפלה, במערה מצא את העז וכן שבעה כדי חרס, באחד הכדים (שנופץ כתוצאה מזריקת מהאבן) ראה הנער קלף ועליו סימני כיתוב, מוחמד ניסה להעלות את העז אך מפאת גודלו לא הצליח להרים את העז לפתח המערה , הנער חזר לאוהל משפחתו וסיפר לאביו את שקרה.
מחמד א-דיב כגבר (שמאלי)
את העז חיביים להוציא ולכן עם עלות השחר חזרו הילד ואביו אל המערה, הם חילצו חלקי מגילות מתוך הכדים ולקחום חזרה לאוהלם שם שימש חלק מהמגילות
כחומר בעירה. למחרת לקח האב את קלף המגילות לבית לחם והראה אותם לסנדלר בשם איכסנדר שהין שהיה ידוע בבית לחם תחת הכינוי קנדו , אביו של מוחמד שאל האם ניתן להכין מקלף המגילות סנדלים. 
המערה בה נמצאו שבע המגילות הראשונות

קנדו שראה סימני כתב על הגווילים הבין כי מדובר בממצא ארכיאולוגי , הוא קנה מהבדווים ב 10 דינר ירדני 3 מגילות.

  1. מגילת ישעיהו השלמה (מגילת ישעיהו א).
  2.  מגילת פשר חבקוק.
  3.  וסרך היחד.




בינתיים הבינו הבדווים שכאן אפשר להרוויח, הם ממשיכים לדלות מגילות מתוך מערות מדבר יהודה ולהביאן לקנדו ,בקיץ 1947 מתווך קנדו )שהיה נוצרי בן העדה הסורית( בין הבדווים לראש עדתו הכומר אתנסיוס יסוס סמואל, והכומר קונה ארבע ממגילות שנמצאו במערה מס' 1

  1. מגילת מלחמת בני אור בבני חושך.
  2. מגילת ההודיות.
  3. מגילת ישעיהו ב.
  4. המגילה חיצונית לספר בראשית.






עבור ארבעת המגילות שילם עשרים וארבע דינר ירדני ששווי באותה תקופה היה כמאה דולר. בנובמבר 1947 פרופ' ליפא סוקניק אביו של יגאל ידין קיבל לידיו פיסת קלף מידיד ארמני, הידיד סיפר לו כי בדואים מצאו מגילות קלף והן הועברו לבית לחם לידיו של סנדלר בשם קנדו, כמו כן נודע לו כי כתבי יד אלה עומדים למכירה למרבה במחיר. לאור המצב הביטחוני והמתח בעיר , ערב ההצבעה באו"ם 28.11.1947, סוקניק מהסס לנסוע לבית לחם, הוא מתייעץ עם בנו יגאל ידין, מחמת הסיכון ידין מתרה באביו לא להסתכן בפגישה עם קנדו , סוקניק האב אכן אינו נוסע.
   
בית לחם בתחילת המאה ה 19 , קנדו (משמאל בתמונה)
מאחר וההצבעה באום נדחתה ביום אחד, ועצמותיו של פרופ' סוקניק בוערות בו, הוא מחליט לקיים את הפגישה בכל זאת, היום הוא יום שבת, הוא לוקח אוטובוס ומגיע לבית לחם, בודק את מגילות הקלף, קורא טקסט בכתב עברי עתיק של מלחמת בני אור בבני חושך (טקסט חוץ מקראי שלא נודע עד אז) בכסף שניתן לו על ידי האוניברסיטה העברית הוא רוכש את 3 המגילות שנותרו, מגילת ההודיות, מגילת מלחמת בני אור בבני חושך ומגילת ישעיהו ב' , העסקה הושלמה 
בתאריך כט בנובמבר בסכום כולל של 125 דולר, סוקניק חוזר לירושלים ביום בו  הוחלט באו"ם על הקמת מדינת ישראל,הוא פוסע בתוך ההמון הצוהל שרוקד ברחובות כשהוא מצמיד לחיקו את קופסת הקרטון הפשוטה שהכילה מגילות שכתבו יהודים לפני אלפים שנה. 

אליעזר ליפא סוקניק
בערבו של אותו יום היסטורי בתולדותיו של עם ישראל, זוכה סוקניק לקרוא בכתבים עבריים עתיקים בני אלפיים שנה והיה לאדם הראשון שקרא בנוסח התנכי העתיק ב 1000 שנה מהנוסח העתיק ביותר שנודע עד אז (כתר ארם צובא).
ב-1948 נודע לסוקניק כי אב הכנסייה האשורית בירושלים קנה ארבע מגילות מקנדו , מכאן מקיש סוקניק כי במערה שמצא א-דיב היו שבע מגילות.
הצדדים נפגשים בחשאי הכומר דורש עוד כסף והרבה, מתגלים קשיי תקשורת בין ירושלים היהודית לבין הרובעים הערביים (הזמן הוא בתחילת מלחמת העצמאות), לבסוף ניתק הקשר בין הצדדים והמגילות נעלמות ויחד איתן הכומר.

אב הכנסייה האשורית בירושלים, המטרופוליט אתנסיוס ישוע שמואל

במקביל לקשריו עם סוקניק מציג אתנסיוס את המגילות בפני המלומדים של בית הספר האמריקני לחקר המזרח (הקרוי כיום מכון אולברייט), הם מאשרים, כי אכן יש בידיו כתבי-יד מימי הבית השני .
מכון אולברייט צילום ישן
המלומדים האמריקנים משכנעים את הכומר שיתיר להם לצלם את המגילות ולפרסמן ,אך לצורך כך דורשיים המלומדים מהכומר להוציא את המגילות מהעיר השרויה במלחמה, ולהעבירן למקום מבטחים שם יוכלו לבדוק אותן באמצעים מודרניים, אתנסיוס מבריח את המגילות לבירות ומשם מהגר עם המגילות לארצות הברית.
יגאל ידין
ב28 בפברואר 1953 נפטר סוקניק בלא שעלה בידיו להגיע למגילות האבודות, לאחר מותו הקשר אל המגילות נעלם וזיכרונן התפוגג, בינתיים כל מאמצי הכומר האשורי למכור את המגילות בארצות הברית עולים בתוהו והוא אינו מצליח למצוא קונה, אך נראה כי למגילות רצון משלהן והן רוצות להמצא בידי שארי הבשר של יוצריהן.
קיץ 1954 מוצא את יגאל ידין בארצות הברית במסגרת מסע הרצאות ובעודו קורא בוול סטריט ג'ורנל הוא נתקל במודעה בזו הלשון.

ארבע מגילות ים המלח
כתבים מקראיים המתוארכים לפחות ל 200 לפנה"ס למכירה.
הנ"ל יהיו מתנה אידיאלית למוסד אקדמאי או דתי,על ידי
אדם פרטי או קבוצה

צחוק הגורל זימן לו, ליגאל ידין, את מודעת המכירה של ארבעת המגילות שפורסמה על ידי הכומר האשורי אתניסיוס, ידין פונה לממשלת ישראל ומשיג את הסכום הדרוש לרכישת המגילות, מבוצע תרגיל רכישה והמגילות נרכשות תחת כיסוי של גוף פרטי (שכן היה חשש מבוסס כי הכומר שמוצאו סורי יסרב למכור את מגילותיו למי שהיה כמה שנים קודם לכן רמטכ"ל צה"ל), לאחר הרכישה כל מגילה מגיעה לישראל על מטוס נפרד (כדי לא לאבד את כל המגילות במקרה של התרסקות), הדיווח בטלפון מהארץ לידין על הגעת כל מגילה ומגילה, הינו "שרה הגיעה" / "לאה הגיעה" וכו.



עתה כבר הבינו הבדואים כי היהודים והנוצרים משלמים הרבה מאוד כסף על אותם גווילי עור כתובים, והם מתחילים "בסקר" שיטתי של מערות ובחפירות פראיות בכול איזור מדבר יהודה המזרחי , ועם הזמן החלו הבדואים לחשוף את המערות בהן הוחבאו הכדים,הם מצאו מגילות ומכרו אותם למרבה במחיר.
אב הכנסיה דה-וו, כומר דומיניקני צרפתי, שכנע את הירדנים למנות קבוצת חפירה של כמרים ארכיאולוגיים שתתחרה בבדווים, אך הבדואים כמו בדווים ובלהיטותם למקסם את רווחיהם, חתכו וקרעו את המגילות לחתיכות כדי לקבל סכומי כסף על כול חתיכה.
בשלב זה כולם מתחרים עם כולם והבדווים בחפירותיהם הפראיות בראש (יש לציין כי לכול המערות הטובות הגיעו הבדווים ראשונים).
לילה אחד ב 1952, בשבתם של בני התעמרה מסביב למדורה, נזכר אחד מזיקני שבט במקרה מימי ילדותו, ברדפו אחר חוגלה פצועה, מצא אותה במערה בגבעות בסובבות את חורבת קומראן שם היו פזורים חלקי קלף על תחתית המערה. כאן במדרגת החוואר הרך טרם חיפשו הארכאולוגים או הבדווים, למחרת השכימו צעירי השבט וגילו את העשירה שבמערות, מערה 4, ומצאו בה למעלה מ-16 אלף קטעי מגילות, שהיו במקורן כ-600 מגילות שונות, מסתבר כי חיילים רומים נכנסו למערה (כנראה בשנת 68 לספירה כשהצבא הרומאי כבש והחריב את קומראן), הקלגסים הרומאים כילו את זעמם על המגילות והשחיתו אותן באבחות חרב.

מערה מס' 4 (סמוך לקומרן)

תגלית זו העמידה אתגר לא פשוט בפני חוקרי המגילות – מיון הקטעים וצירופם לחלקים האחרים שנותרו מכל מגילה.

המשימה שעמדה בפניהם משולה להרכבת פאזל מ-16,000 חלקים מעורבבים מ-600 אריזות שונות, כשחלק ניכר מן החלקים נרקב (הכדים הושמדו כמעט כולם) ואין כל מושג כמה קטעים נותרו מכל פאזל, לאחר החפירה הפיראית בידי הבדווים, נעשה ליקוט עוללות בידי הארכאולוגים כל חלקי המגילות שנמצאו ואו נקנו מהבדווים אוחסנו במוזיאון רוקפלר הנמצא במזרח ירושלים, במוזיאון זה עבדו בהרכבת המגילות קבוצת ארכיאולוגים זרים שנשכרו על ידי הירדנים. 
מוזאון רוקפלר

הבדואים שממשיכים ללא הפסק בחיפושם אחר כתבים במדבר יהודה, בשנת 1956 הם מוצאים את מערה מס' 11 (זוהי הפעם אחרונה שנמצאות מגילות), במערה נמצאת המגילה השלמה ביותר שנמצאה עד כה מגילת המקדש , קנדו (שידו בכל) הפך כבר מסנדלר לסוחר עתיקות מציע אותה ליגאל ידין (דרך צד שלישי) המחיר הינו ללא תקדים בעת ההיא - מיליון דולר.

יגאל ידין מעביר 10000 דולר כמקדמה ומנסה להוריד את המחיר קנדו לא מעונין במחיר נמוך יותר הוא קוטע את הקשר עם ידין ונעלם בבית לחם הירדנית.


הכניסה למערה מס' 11
במשך 11 השנים מסתיר קנדו את המגילה בסליק שבנה תחת מרצפות ביתו , במשך זמן זה תינזק המגילה יותר מאשר פגע בה הטבע אלפים שנים במערה מס' 11 במדבר יהודה.

בשנת 1967, בזמן כיבוש ירושלים ישנים הצנחנים במבנה מוזיאון רוקפלר.
מגילת המקדש
אחד החיילים משוטט ברחבי המוזיאון נכנס למדור נסתר במרתף שם הוא רואה את המגילות והארכיאולוגים השוקדים על הרכבת הפזל, בחופשתו הראשונה מתיצב החייל בביתו של יגאל ידין ומספר לו את שראו עיניו (ברוקפלר נמצאים חלקים מכל המגילות שנתגלו פרט למגילת הנחושת הנמצאת באותו זמן בתצוגה בעמאן).

לאחר מלחמת ששת הימים עבר בניין מוזיאון רוקפלר לידי ממשלת ישראל והטיפול בו ובאוספיו הופקד בידי אגף העתיקות והמוזיאונים דאז.

עם שוך הקרבות ומציאת אוסף המגילות שהוסתר בבניין, הוחל בארגון החומר ומיונו. בבדיקה פרטנית נרשמו למעלה מ-1200  לוחות זכוכית ובהם אלפי קטעים של מגילות.

המרתף במוזאון רוקפלר
אך הרי פטור בלא כלום אי אפשר, ידין לא שכח את 1000 הדולר ואת מגילת המקדש הנמצאת בידי קנדו, בעזרת הש"ב מבררים היכן גר קנדו, ידין עם גיבוי צה"לי מגיע "לבקר" את ידידו משכבר הימים , לאחר דין ודברים מבין קנדו את שעליו לעשות ובידיים רועדות, מוציא מתחת למרצפות מרתפו את המגילה, הלחה ומלאת העובש. אורך מגילת המקדש כ 9 מטר, ובה אנשי כת מדבר יהודה כותבים על בית המקדש העתידי.
יום לאחר שהצנחנים כובשים את ירושלים ומודיעים "הר הבית בידינו" שוחררה מגילת המקדש.

פנים מערה מס' 4  
מגילות ים המלח נמצאו במערות מוסתרות בקרבת שרידי חירבת קומראן. בחלק מהמערות נתגלתה פעילות של חציבת אדם בצורת מדפים שעליהם הניחו את המגילות שאוחסנו במערה, דבר זה מחזק את ההשערה שהן שימשו כספריות קבע לכת שכתבה וחיברה אותן, החלק האחר של המערות שבהן נתגלו מגילות היו טבעיות לחלוטין ונראה כי המגילות הובאו והוסתרו שם בזמן המרד הגדול.

סוגי המגילות ותוכנן 
באמצעות בדיקת תארוך פחמן וניתוח טקסטואלי של המגילות, התברר כי כתיבתן תוארכה מהמאה השנייה ועד לראשונה לפני הספירה. לאחר איסוף חלקי מגילות מדבר יהודה, התברר כי כל מקטעי הקלף היו שיכים ל 900 ספרים שלמים מתקופת הבית השני, הספרים התחלקו לארבע סוגות. 

  1. ספרי תנ"ך 
  2. ספרים חיצונים 
  3. פשרים 
  4. חיבורים הלכתים וחוקי כת מדבר יהודה

ספרי תנ"ך
30% מהמגילות מהווים מקטעים מספרי התנ"ך, נתגלו קטעי מגילות של כל ספרי התנ"ך למעט מגילת אסתר, הטקסטים נמצאו דומים כמעט לחלוטין לנוסח המסורה כפי שנכתבה בכתר ארם צובה (הנוסח המצוי בספרי התנ"ך המודפסים כיום).
הקטע הפותח מספר בראשית
מספר העותקים מכל ספר
רשימת המגילות הבאה ערוכה לפי מספר העותקים שנתגלו עבור המגילות הנפוצות ביותר.


אחד הטקסטים החשובים שנתגלו היה הטקסט השלם של ספר ישעיהו, שנתגלה בשנת 1947. ישעיהו מופיע ב-2 טקסטים שונים, ישעיהו הוולגארי, והטקסט "הרגיל" כפי שאנו מכירים היום.

ספרים חיצוניים

25% מהמגילות הם ספרים חיצוניים - ספרים אלה שנתחברו ברובם בימי הבית השני, נכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, הספרים לא נתקבלו על ידי היהודים ככתבי יד מקודשים בעת חתימת התנ"ך.
אך בין אלו ישנם ספרים הנחשבים מקודשים אצל הנוצרים, ונכללים בברית הישנה, ביניהם ישנם ספרים שחוברו ביוונית, אחרים חוברו בעברית, אך מכיוון שחז"ל לא ראו בעין יפה את העיון בספרים החיצוניים, אבד במרוצת הזמן הנוסח העברי, והספרים נשתמרו בתרגומים ליוונית, ללאטינית, לסורית או לאתיופית. 
קטע מספר היובלים
דוגמאות לספרים חיצוניים הם צוואות השבטים, ספר היובלים, ספר חנוך א', יוסף ואסנת, ספר ברוך, איגרת ירמיהו, תפילת מנשה, בן סירא, ספר יהודית, ספרי המקבים, וכו.

הפשרים
30% מהמגילות מהווים סוגה הנקראת "פשרים", אלה הם פרשנויות והנחיות של כת קומראן למקצת מספרי המקרא. 
במגילות אלה (הפשרים), המחבר "מפענח" פתרונות לנבואות קדומות של ספרי המקרא, המחברים, כותבי המגילות מוצאים בפירושים העתיקים רלוונטיות לזמנם הם, זמנם הנתפס בעיניהם כתקופת אחרית הימים.

קטע ממגילת פשר חבקוק

חשוב לציין כי זה אינו פירוש רגיל אלא שימוש בשיטות דרשניות ואחרות כדי "לפצח" את הצופן אליו כיוון הנביא, חלק משיטות אלה מזכיר את הדרש של חז"ל.

בין הפשרים שנמצאו: פשר חבקוק, פשר נחום, פשר ישעיהו ועוד. 

חיבורים הלכתים וחוקי כת מדבר יהודה
סרך היחד - מגילה המתארת את אורח החיים הבדלני של כת מדבר יהודה, וממנה עולה שהם חיו חיי שיתוף ופרישות, (הקהילה המתוארת במגילות כונתה "יחד", ומכאן שם המגילה). 
 קטע מסרך היחד 

מגילת ההודיות - מגילת דברי שיר והודיות של הנפש. הדבר מלמד עד כמה חזק היה הרגש הדתי שפעם בלבותיהם של אנשי כת מדבר יהודה, עד כדי כך שהביאם לידי ייסוד הודיות ותפילות משל עצמם. 

מגילת מלחמת בני אור בבני חושך - המגילה הינה מדריך צבאי ואסטרטגי, במלחמה באחרית הימים בין רע וטוב מוחלטים.נראה כי כת מדבר יהודה האמינה בחלוקת האנושות לבני אור ובני חושך. הם עצמם, אנשי הכת, נמנו, כמובן, עם בני-אור, ואויביהם עלי-אדמות ובשמים - עם בני-חושך.

מגילת הנחושת
הטקסט המסתורי ביותר הוא ללא ספק מגילת הנחושת שנתגלתה בשנת 1952, במערה מס' 3, במגילה כתובה רשימה של 63 אתרים במדבר יהודה בין ירושלים לים המלח שבהם הוסתרו אוצרות מדהימים.

מגילת הנחושת במוזאון בעמאן


האוצרות ‏הכוללים כמויות עצומות של זהב, כסף, מטבעות וכלים יקרי ערך, (משקלם הכולל מוערך בכ-100 טונות) יש הסוברים כי הרשימה הינה של אוצרות בית המקדש שהוחבאו עם פרוץ המרד הגדול.


יש לזכור כי בזמן מציאתה של מגילת הנחושת, השטח בשליטה ירדנית, הירדנים, סוגרים את השטח ושולחים ארכיאולוגים מטעמם לחפש את האוצר אך לא מוצאים דבר.
מגילת הנחושת כפי שנמצאה

קטעים ממגילת הנחושת (המספר הינו מס' השורה במגילה) 

3. בבור הגדול שבחצר הפרסטלון בירכ קרקעו סתומ בחוליא נגד הפתח העליון ככרין תשע מאת 
4. בתל של כחלת כלי דמע בלגין ואפורין הכל של דמע והאוצר השבוע ומעסר שני בפי גל פתחו בשולי האמא מן הצפון אמות שש עד ניקרת הטבילה 
9.  בבור שנגד השער המזרחי רחוק אמות תשעסרא בו כלין ובמזקא שבו ככרין עסר 
14. בקבר שבמלח ממזרחו בצפון אמות תחת המדפ שלוש ככ 13 
32. על פי יציאת המימ של הכוזבא חפור אמות שלוש עד הסור ככ 60 זהב ככרינ שתימ 
38. בשובך שבשולי הנטף משח משולו אמות שלושרא שתין חפורות בשועה שבע כדין איסתרין ארבע 

46. באשוח שיבית הכרמ בבואך לסמולו אמות עסר כסף ככרין ששין ושנין