סה"כ צפיות בדף

יום שבת, 24 במרץ 2018

חותמת ישעיה[ו] נבי[א]



חותמת ישעיה[ו] נבי[א]

במהלך עונת החפירות של 2009 למרגלות חומתו החיצונית הדרומית-מזרחית של הר הבית (אזור העופל), נחפר שטח קטן שלא נבדק בעונות הקודמות, השטח כלל בעיקר שרידי פסולת ושאר דברים שנזרקו מהמבנה הגדול שנמצא בסמוך לו, החפירה הניבה שברי כלי חרס, שיבוצי שנהב, צלמיות, ושני סוגים של פסלונים אנתרופומורפיים, המכלול כלל גם טביעות כנפיים על ידיות קנקנים וכן - 34 חותמות (בולות), רוב החותמות נשאו שמות עבריים.


מקום מציאת החותמת בעופל


על כמה מהבולות העבריות (שגודלה כ - 0.4 ס"מ) הוטבעו שמות האנשים להם הן היו שייכות. אחת מהבולות שנמצאו היא החותם האישי של המלך חזקיהו. שבע מהחותמות שנמצאו, היו שייכות כנראה לקרוביו של אדם חשוב בשם בס, שם בעל משמעות לא ברורה שלא נמצאה לו מקבילה מקראית. לצד חותם חזקיהו ומשפחת בס נמצאו גם 22 חותמות נוספות עם שמות עבריים. בין אלה חותם אשר נושא עליו כתוב "ישעיה[..] נבי[..] ",יש לציין כי חותם זה נמצא מטרים ספורים בלבד מחותמו של המלך חזקיהו.
חותמו של "ישעיה[..] נבי[..] " מחולק לשני חלקים.

1. הקצה העליון של הבולה שעליו היה רישום כל שהוא (ציור), נפגע קשות, ממנו נותר רק קצהו התחתון.

2. החלק התחתון של החותם, שלם ברובו מלבד הגזרה השמאלית התחתונה שחסרה.



צילום החותמת

מהרישום שהיה על החותם נותר רק חלקו התחתון והוא נראה כרגליים של חייה כלשהי (יתכן של אייל שנמצא גם על בולה נוספת מאותו אזור). בחלק העליון של הכתובת נכתבה המילה "לישעיה[..] ", ה- "ל " התחילית הינה ל השתייכות, ולכן ברור כי הכוונה היא "של ישעיה[..] ".

כאמור החותם פגוע וצורתו האליפטית לא שלמה ולכן השם אינו שלם וחסרה בו אות אחת או שתי אותיות, מאחר וברור כי השם הוא יהודאי, כמעט וודאי כי האות הצמודה ל "ה " של "ישעיה " הייתה " ו " , ולכן בסבירות גבוהה , שמו של בעל החותם היה "ישעיהו ", יתכן כי יש מקום לאות נוספת שנכתבה אחרי ה - " ו " אך אין וודאות שהייתה אות כזו.



צילום פקסימיליה של חותמת "ישעיה"

בחלק התחתון של החותם נכתבה המילה "נבי ", גם כאן החלק השמאלי של החותם פגום, כמו בשורה העליונה של החותם אפשר להניח שהייתה אות נוספת שנמחקה בסוף המילה "נבי ". במידה והאות המחוקה היא "א " נקבל את המילה "נביא ", השם הפרטי ישעיהו יחד עם שם התואר נביא ידוע היטב מהמקרא, ישעיהו הוא הנביא שהתנבא ופעל ביהודה בזמנם של המלכים עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו.


חותמת "ישעיה" כולל שחזור האותיות החסרות

זוהי איננה הטביעה היחידה בה הוטבע השם ישעיה, להלן חותם עברי עשוי מלכיט ירוק ועליו הכתובת לישעיה ואמריהו.
לישעיה ואמריהו
הביטוי נביא במכתבי לכיש :
בחפירות שנערכו בשנים 1938-1935 בחורבות לכיש המקראית , נתגלו אוסטרקונים (שברי כלי חרס) שעליהם נכתבו איגרות וכן רשימות של שמות עצם פרטיים. הם נכתבו בכתב העברי הקדום (דעץ), הלשון הכתובה היינה עברית הדומה מאוד ללשון המקרא . החרסים נכתבו כנראה בימי מלכותו של צדקיהו, זמן קצר לפני חורבנה הסופי של לכיש על ידי צבאות בבל. מסע בבלי זה הסתיים בכיבושה של ירושלים ובהריסת המקדש ב- 586 לפה"ס. המילה נביא בצורת (נבא) נמצאה באוסטרקון לכיש מס' 3


הודויהו בן אחיהו ו
אנשו שלח לקחת. מזה.
וספר. טביהו עבד. המלך. הבא
אל. שלם. בן ידע. מאת. הנבא. לאמ
ר. השמר. שלחה. עבך. אל. אדני.


חותם ישעיה[ו] נתגלה באותו החדר בו נמצא חותם חזקיהו, על פי המקרא נראה כי המלך והנביא נטלו שניהם זה לצד זה את עול הנהגת העם.

חיזוק לטענה זו ניתן למצוא במקרא, שם, מופיע השם יְשַׁעְיָהוּ (המתייחס לנביא) 32 פעמים, ב 16 פעמים מתוכם מופיע באותו הפסוק גם שמו של המלך חִזְקִיָּהו.



אפשרות שניה לפירוש החותם ,היא כי המילה נבי מתייחסת לשם אביו של ישעיה[ו ] (למרות שאין את התוספת "בן" לפני המילה נבי), השם "בן נובי" נמצא (הנ"ל לא נמצא בעופל, אלה בחפירות אחרות) על ידית של כד וכן על שתי חותמות.
אפשרות נוספת היא כי השם "נבי" מתייחס לעירו של בעל החותם ולכן יתכן והכתוב הוא " לישעיהו נבי = שיך לישעיהו איש נוב"


יום שבת, 17 בפברואר 2018

כתובת תל דן

כתובת תל דן
תל דן ("תל אל-קאדי"="תל השופט") הוא תל הנמצא כחצי קילומטר מצפון לקיבוץ דן, בתחומה של שמורת טבע תל דן. הממצאים המוקדמים ביותר במקום הם מאמצע האלף ה-5 לפנה"ס, היינו מתקופת האבן החדשה (הניאוליתית), היישוב על התל התקיים משך כמה מאות שנים, עד שננטש לכאלף שנים, באמצע האלף ה-3 לפנה"ס לערך (תקופת הברונזה) קמה על התל עיר כנענית בשם ליש , עיר זו נזכרת בשלושה מקורות שונים, האחד הוא כתבי המארות המצריים מהמאה ה 18 לפנה"ס (ראה פוסט שפרסמתי בעבר על כתבי המארות) המקור השני הוא התנ"ך (יהושוע יט מז, שופטים יח כט), המקור השלישי הוא בתעודות מהעיר מארי, שם צוינה העיר כמקור ליסוד המתכתי בדיל, ההכרחי לייצור הארד. 

ליש נהנתה מסחר פורה עם אזור מסופוטמיה וכן עם ערי הצידונים שבלבנון, באמצע המאה ה-15 לפנה"ס נכבשה העיר בידי פרעה תחותמס השלישי.

כתובת תל דן
הכתובת הינה מצבת ניצחון ארמית, שהקים אחד ממלכי ארם בעקבות ניצחון על ממלכת ישראל. הכתובת מזכירה את יהורם בן אחאב מלך ישראל וכנראה אף את אחזיהו בן יהורם מלך יהודה (המכונה בכתובת "מלך בית דוד"). שניהם מלכים המתועדים בתנ"ך.
חשיבותה העיקרית של הכתובת במחקר הארכיאולוגי הוא הצירוף "בית דוד".
כתובת זו היא הראייה הארכיאולוגית הראשונה (המתוארכת לזמן בית ראשון) שבה מוזכר המלך דוד. שימת לב שממלכת יהודה מתוארת כ"בית דוד"(היתיחסות לפי ראש שושלת המלוכה).
בוויכוח ההיסטורי לגבי עצם קיומו של מלך יהודה דוד, משמשת הכתובת טיעון חשוב לטובת המצדדים בקיומו, ואם כי בתחילה היו שניסו לקרוא תיגר על אזכורו של דוד בכתובת, והציעו לקרוא את השורה כשם מקום "ביתדוֹד" (דוגמאת אשדוד) ,למרות זאת מרבית הארכיאולוגים מסכימים כיום כי ששמו של דוד אכן מוזכר, וכנראה שאכן שליט בשם זה היה קיים, הוויכוח היום נסוב על עוצמת שלטונו ותחום ממלכתו.
תעתיק כתובת תל דן 
1. [ א]מר.ע[ ]וגזר[ ]
2. [].אבי.יסק[.עלוה.בה]תלחמה.בא
3. וישכב.אבי.יהך.אל[.אבהו]ה.ויעל.מלכי[ש]
4. ראל.קדם.בארק.אבי[.ו]יהלך.הדד[.]א[יתי]
5. אנה.ויהך.הדד.קדמי[.ו]אפק.מן.שבע[ת---]
6. י.מלכי.ואקתל.מל[כן.שב]ען.אסרי.א[לפי.ר]
7. כב.ואלפי.פרש.[קתלת.אית.יהו]רם.בר[אחאב.]
8. מלך.ישראל.וקתל[ת.אית.אחז]יהו.בר[יהורם.מל]
9. ך.בית.דוד.ואשם.[אית.קרית.הם.חרבת.ואהפך.א]
10. ית.ארק.הם.ל[ישמן ]
11. אחרן.ולה...
12. [מ]לך.על.יש[ראל]...
13. מצר.ע[ל.]....


פירוש עברי של כתובת תל דן
1. [...]וגזר[]
2. אבי עלה [עליו בה]לחמו בא[פק]
3. וישכב אבי, הלך אל [אבותי]ו. ויבוא מלך
4. ישראל קודם בארץ אבי. [ו]ימלך הדד א[ותי]
5. אני. וילך הדד לפני [ו]אצא משבעת [מחוזות]
6. ממלכתי ואהרוג, מלכ[ים שב]עים אוסרי א[לפי
7. ר]כב ואלפי סוסים. [הרגתי את יהו]רם בן [אחאב]
8. מלך ישראל והרג[תי את אחז]יהו בן [יהורם מלך]
9. ביתדוד. ואשים [את עריהם חורבות ואהפוך]
10. את ארצם ל[שממה... ].


מה בין כתובת תל דן והמקרא 
חזאל אמנם שמו לא מופיע בכתובת, אך רוב החוקרים מציעים כי זהו שמו של המלך המוזכר בכתובת
מלכים ב פרק ט  "טו. וַיָּשָׁב יְהוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל, מִן-הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים, בְּהִלָּחֲמוֹ, אֶת-חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם; וַיֹּאמֶר יֵהוּא, אִם-יֵשׁ נַפְשְׁכֶם--אַל-יֵצֵא פָלִיט מִן-הָעִיר, לָלֶכֶת לגיד (לְהַגִּיד) בְּיִזְרְעֶאל." 

הכתובת כתובה בניב ארמי טיפוסי: "יהך = הלך", "קדמי= לפני":

יהך = הלך:
ראה שורה 5 בכתובת "אנה.ויהך.הדד.קדמי[.ו]אפק.מן.שבע[ת---." .
תרגום לעברית - "אני. וילך הדד לפני ואצא משבעת מחוזות?".
את המילה "יהך" נמצא במקרא, ראה עזרא פרק ז - "יג. מִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כָל-מִתְנַדַּב בְּמַלְכוּתִי מִן-עַמָּה יִשְׂרָאֵל וְכָהֲנוֹהִי וְלֵוָיֵא לִמְהָךְ לִירוּשְׁלֶם עִמָּךְ יְהָך" (כתוב בארמית בתנ"ך).
תרגום לעברית - "מִמֶּנִּי הוּשַׂם צַו אֲשֶׁר כָּל מִתְנַדֵּב בְּמַלְכוּתִי מֵעַם יִשְׂרָאֵל וְכֹהֲנָיו וְהַלְּוִיִּים לָלֶכֶת לִירוּשָׁלַיִם, עִמְּךָ יֵלֵךְ.".

"קדמי= לפני":
מילה זו ידועה מהארמית של תרגום אונקלוס (מעט לאחר חורבן הבית השני) בראשית פרק ז - " א. וַיֹּאמֶר יְהוָה לְנֹחַ, בֹּא-אַתָּה וְכָל-בֵּיתְךָ אֶל-הַתֵּבָה:  כִּי-אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי, בַּדּוֹר הַזֶּה.".
תרגום אונקלוס לארמית - " וַאֲמַר יְיָ לְנוֹחַ, עוֹל אַתְּ וְכָל אֲנָשׁ בֵּיתָךְ לְתֵיבְתָא: אֲרֵי יָתָךְ חֲזֵיתִי זַכַּאי קֳדָמַי, בְּדָרָא הָדֵין."

הדד- (שורה 5 בכתובת) – אל הסער בתרבויות הארמית והאמורית , וכן שמם של כמה ממלכי ארם, מלכים א פרק כ "אוּבֶן-הֲדַד מֶלֶךְ-אֲרָם קָבַץ אֶת-כָּל-חֵילוֹ וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ וְסוּס וָרָכֶב וַיַּעַל וַיָּצַר עַל-שֹׁמְרוֹן וַיִּלָּחֶם בָּהּ. " 

שבעים מלכים (שורה 5 בכתובת) – שבעים הוא מספר טיפולוגי במקרא שבעים בני נוחשבעים בני אחאב, שבעים יוצאי ירך יעקב וכו, התרברבות על חיסולם של שבעים מלכים מוכרת במקרא, שופטים פרק א "זוַיֹּאמֶר אֲדֹנִי-בֶזֶק שִׁבְעִים מְלָכִים בְּהֹנוֹת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם מְקֻצָּצִים הָיוּ מְלַקְּטִים תַּחַת שֻׁלְחָנִי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי כֵּן שִׁלַּם-לִי אֱלֹהִים וַיְבִיאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיָּמָת שָׁם. ".

יהו]רם בר [אחאב] מלך ישראל (שורה 7 בכתובת) – ההשלמה המתבקשת של מלך ישראלי בן זמנו של חזאל, יהורם בן אחאב, ראה מלכים ב פרק ג "אוִיהוֹרָם בֶּן אַחְאָב מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה." 

אחז]יהו בר[יהורם] מלך בית דוד (שורה 7 בכתובת) - ההשלמה המתבקשת של מלך יהודאי בן זמנו של חזאל, אחזיהו בן יהורם, מלכים ב ח "כה. בִּשְׁנַת שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיוֹרָם בֶּן-אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה. "
* לפי המקרא, שני המלכים (יהורם בן אחאב ואחזיהו בן יהורם) חיו ומלכו במקביל

בית דוד (שורה 9 בכתובת) – גולת הכותרת של הכתובת ופרסומה, הגיע מתוך אזכור מלך יהודה כמלך "בית דוד". שמו של מייסד השושלת כחלק משם הממלכה שכיח ברחבי בלבנט, ראה כתובות תגלת פלאסר השלישי המכנה תדיר את ממלכת ישראל בשם "בית עומרי". באזכור שם דוד כחלק מתאור ממלכת יהודה יש משום אימות למלך מייסד בשם דוד, ממצא זה מזים את התאורית מכחישי המקרא למיניהם על היות דוד דמות מיתולוגית.



כתובת עברית ממדבר יהודה


כתובת עברית במערה במדבר יהודה
במרץ 1974 נערכה חפירה ארכיאולוגיות במערה קטנה בעלת שתי קומות, סמוך לנחל ישי.
מבט מפי המערה למזרח (ברקע ים המלח)
שתי הקומות היו גדושות בנטיפים ובזקיפים בשלל צורות, הנטיפים נוצרו כנראה על-ידי מימי מעיין, שזרמו בשעתו מעל למערה, בקומה התחתונה נחשפו חרסים מן התקופה הכַלְקוֹליתית ושברי גוף של כדים מן התקופה הישראלית, התקופה ההלניסטית-הרומית וכן התקופה הביזאנטית.
המערה על שתי קוֹמוֹתֵיָהּ

על אחד מנטיפי המערה, שצורתו כצורת עמוד,נתגלתה כתובת בת תשע שורות, הנל נכתבה בדיו שחורה, הכתב רהוט, וניכרת בו ידו המאומנת של הסופר.


להלן לשון ארבע השורות הקריאות:

1 ארר.אשר.ימחה
4 ברכ.יהוה
6 ברכ.בגי... מלך...
7 ברכ.אדני...

הכתובת על אחד מנטיפי המערה

שורה 1 :"ארר.אשר.ימחה" - הקללה "ארור", באה להזהיר מפני מחיקת הכתוב שנזכר בו גם שם ה', הנל בדומה לקללות בכתובות אחרות, בו ההזהרה היא בין היתר מפני פתיחתם של קברי מתים (ראה כתובת "???יהו אשר על הבית").


שורה 4 : "ברכ.יהוה" - כפשוטו "ברך" ולאחריו שם האל, ראה המילה "ברך" כחלק מכתובת בקבר בחורבת אל כום. 

שורה 6 : " ברכ.בגי... מלך..." – "בגי" יתכן כי זוהי תחילתו של שם פרטי.

שורה 7 : " ברכ.אדני..." - תואר/ שם כבוד לאלוהי ישראל, ראה ספר בראשית פרק טו "ב. וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי יֱהוֹה מַה-תִּתֶּן-לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר".

תארוך הכתובת:
לפי מפרסם הכתובת, החפירה הארכיאולרגית במערה לא העלתה נתונים העשויים לסייע בתארוך הכתובת, ואין אלא להקיש היקש פאליאוגראפי מכתובות אחרות. ויש לשפוט לפי אופי האותיות. מכל מכלול הכתובות מתקופת בית ראשון (שפורסמו עד לפרסום המאמר) הקרובות ביותר הן כתובת- השילוח (המאה השמינית לפנה"ס), והכתובת ..... יהו אשר על הבית (שלדעת פרופ' אביגר, נחקקה סמוך לשנת 700 לפנה"ס). ולכן יש לייחס את הכתובת לשלהי המאה השמינית או לראשית המאה השביעית לפנה"ס.


כתובת על בקבוק מתל סיראן

כתובת על בקבוק מתל סיראן


בחפירות בתל סיראן, שבמגרשי האוניברסיטה של רבת-עמון , נתגלה בשנת 1972 בקבוק ברונזה באורך של עשרה ס"מ, ועליו חרותה כתובת עמונית בת שמונה שורות לא שוות. הכתובת ברורה, ורק מלה אחת לא נתפרשה, אף שקריאתה ברורה.



זמנה של הכתובת, לפי שיקולים פאליאוגראפיים והיסטוריים, 600 לפני הספירה, בקירוב.




שורה 1
"מעבד" –שורשו ע.ב.ד. פירושו עבודותיו /מעשיו/פעולותיו של מאן דהוא, ראה איוב לד "כה. לָכֵן--יַכִּיר, מַעְבָּדֵיהֶם; וְהָפַךְ לַיְלָה, וְיִדַּכָּאוּ.". פירושו "לכן יכיר מעשיהם".

"עמנדב"- שם שכיח של כמה ממלכי עמון, נמצא גם בשתי חותמות עמוניות: "לאדנפלט עבד עמנדב", "לאדננר ע /בד עמנדב" , וכן בכתובת אשורבנפל מלך אשור.

"בנעמנ"- " בני עמון", וכך גם בשרידי הכתובת שנמצאה בתיאטרון הרומי של רבת-עמון "בנעמננ". יצוין כי בכול הכתובות, העמונים מכנים עצמם בני עמון ואינם נוקבים בשם עמון כשהוא לעצמו .

שורה 2
"הצלאל" - שם תאופורי הדומה לשם "הציליהו" שנמצא בחותמות עבריות ,מכתבי לכיש ואוסטרקון מחורבת עוזה.

שורה 4
"וה|גנת" – "הגינה/הגינות", כותב הכתובת לא הקפיד בסימון הסימנים המפרידים והכניס סימן הפרדה באמצע המילה, בין האות "ה" לאות "ג", המילה מופיעה במקרא, ראה שיר השירים ו " יא .אֶל-גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים ".

"והאתחר"- מילה קשה לפירוש, לדעתי, אפשר וזו צורה מעט שונה של המילה "מחתרת", ראה שמות כב "א .אִם-בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לוֹ דָּמִים " וכן יחזקאל ח "ח. וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן-אָדָם חֲתָר-נָא בַקִּיר וָאֶחְתֹּר בַּקִּיר וְהִנֵּה פֶּתַח אֶחָד.",לפי המקרא, משמעות השורש ח.ת.ר הינו חפר/כרה, בור או גוב, מכאן כי פירוש המילה "מחתרת" הינו מחבוא מתחת לפני האדמה.

שורה 5
"אשחת" - נראה כי הוא צורת הנקבה של "אשוח" שמשמעו חציבה או כריה, לצורך אגירת או העברת מים ,ראה כתובת מישע "וישב בה. כמש. בימי ואבנ. את. בעלמענ. ואעש. בה. האשוח. ואב[ן] את קריתן.....", המילה מופיעה במגילת הנחושת בכמה מופעים,לדוגמה "באשוח שיבית הכרמ בבואך לסמולו אמות עסר כסף ככרין ששין ושנין ".


שורה 6
"יגל וישמח" – "יגיל וישמח",ראה מקרא זכריה י "ז . וְהָיוּ כְגִבּוֹר אֶפְרַיִם וְשָׂמַח לִבָּם כְּמוֹ-יָיִן וּבְנֵיהֶם יִרְאוּ וְשָׂמֵחוּ יָגֵל לִבָּם בַּיהוָה ", בעל אותה משמעות גם בעברית המודרנית.

שורה 7
"ביומת רבם" - "בימים רבים", צורת הריבוי בעברית הינה "ימות", ובפיניקית ראה כתובת שפטבעל "תארכ.בעלתגבל.ימת.שפטבעל.ושנתו.על.גבל".
ראה שימוש באותה צורת הטייה בכתבי אוגרית.


"ושנת רחקת" – כפשוטו "ובשנים רחוקות" (רבות): שוב ראה שימוש באותה צורת הטייה בכתבי אוגרית.


הניסוח הספרותי בשורה 7 "יגל וישמח ביומת רבם ושנת רחקת" מענין במיוחד, אפשר לפרשו, " יגל וישמח בימים רבים ושנים רחוקות ", נוסח זה דומה דמיון רב לזה הכתוב ביחזקאל יב " כז בֶּן-אָדָם, הִנֵּה בֵית-יִשְׂרָאֵל אֹמְרִים, הֶחָזוֹן אֲשֶׁר-הוּא חֹזֶה, לְיָמִים רַבִּים; וּלְעִתִּים רְחוֹקוֹת, הוּא נִבָּא " 

סיכום לשון הכתובת
"מעשי עמינדב מלך בני עמון, בֶּן הִצִלְאֵל מלך בני עמון, בֶּן עמינדב מלך בני עמון, הכרם והגינה והמחצבה [והבור / והתעלה] ושוחת(המים), יגיל וישמח, בימים רבים ושנים רחוקות"

הכתובת הינה תמצית על מפעלי הבניה של עמנדב בן הצלאל מלך בני עמון , לאור גודל הבקבוק, ברור כי הנל איננה כתובת מונומנטאלית, אלה כתובת על חפץ ששימש את המלך או אולי היה זה חפץ פולחני ששימש בעבודת האל .

כתובת שפטבעל

כתובת שפטבעל
הכתובת נמצא בשנת 1935, היא גולפה לתוך גוש גיר ונתגלתה בין שרידי מקדש של האלה המצרית חתחור בגבל, הכתובת מציינת על מעשי שפטבעל בן אלבעל מלך גבל.



שורה 1 :
"קר" למילה זו אפשריים שני פירושים 

א. חומה / קיר של מבנה: ראה מלכים א, ו "ה. וַיִּבֶן עַל-קִיר הַבַּיִת יָצִיעַ סָבִיב אֶת-קִירוֹת הַבַּיִת סָבִיב לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר וַיַּעַשׂ צְלָעוֹת סָבִיב." 
ב. עיר / כרך 
א. מלכים ב, ג "כה. וְהֶעָרִים יַהֲרֹסוּ וְכָל-חֶלְקָה טוֹבָה יַשְׁלִיכוּ אִישׁ-אַבְנוֹ וּמִלְאוּהָ, וְכָל-מַעְיַן-מַיִם יִסְתֹּמוּ וְכָל-עֵץ-טוֹב יַפִּילוּ, עַד-הִשְׁאִיר אֲבָנֶיהָ בַּקִּיר, חֲרָשֶׂת".
המילה קר בהקשר ל עיר נמצאה יותר מפעם אחת במצבת מישע,ראה למשל שורות 10-11. 
"ויבנ. לה. מלכ. י שראל. את. עטרת | ואלתחמ. בקר. ואחזה | ואהרג. את. כל. העם." 
פירוש – "ויבנה לו מלך ישראל את עטרות. ואלחם בעיר ואכבשנה. ואהרוג את כל העם." 

ג. המילה מוכרת גם בכנענית של לוחות אוגרית.
לעניות דעתי יש להעדיף את הפירוש קר = עיר, לא סביר כי שפטבעל מלך גבל (הגדול) יתגאה בכתובת ממלכתית על שהקים קיר במקדש, סביר יותר שיציג עצמו כבונה ומייסד העיר גבל עצמה.

זבנה = שבנה (אשר בנה), ש' הזיקה ולאחריה הפועל בנה, בפיניקית ש' הזיקה = ז', ראה כתובת אחירם "ארנ | זֶפּעל ...תבעל" = "ארון שעשה [א]תבעל".
שורה 3 :
ביחמלכ = בן יחמלך – נראה כי הכותב קיצר / טעה וחיבר את ה "ב" של "בן" ל "יחמלך".
שורה 4 :
אדתו = גבירתו - אדת היא צורת הנקבה של אדון בפיניקית, אדנת = אדת, התואר אדתא נמצא על חותם פרטי: "לאדתא אשת פשחר" מיהודה. מקור חיצוני נוסף לשורש א.ד.ת הינה כתובת עקרון בשורה השלישית, בה נכתב "לפתגיה אדתו.....", השורש א.ד.ת כשם תואר מכובד לאישה/אלילה ידוע מכתבי העיר אוגרית על חוף הלבנון (הקרובה גאוגראפית לגבל).




פירוש כתובת שפטבעל





כתובת "לענת" מסירביט אל חאדם


כתובת "לענת" מסירביט אל חאדם
סרביט אל-ח'אדם הוא אתר ארכיאולוגי בדרום מערב סיני, המקום שימש בימי קדם כמכרות מצרים שבהם עבדו עבדים מתרבויות שונות, במכרות כרו את אבן הטורקיז ששימשה כתכשיט מבוקש במצרים העתיקה. 

בשנת 1905 חפר במקום הארכאולוג האנגלי הנודע פלינדרס פיטרי, האחרון גילה את המכרות עתיקים וסמוך להם מקדש לאלה המצרית חתחור. על ידי פיטרי התגלו באתר כתובות עם סימנים מוזרים. בהמשך התברר כי שפת הכתב היא שפה שמית, ובפי החוקרים כתב זה ידוע היום בשם "פרוטו-כנעני". כתב זה הינו הכתב הפונטי הראשון, שבו כל סימן מייצג צליל שונה.

במקדש נמצאו כתובות ופסלים מצריים, וכן מקדש לאלה המצרית חתחור, ובו מספר רב של כתובות בכתב פרוטו-סינאי, שהוא הכתב אלפביתי המוקדם ביותר שנתגלה, ייחודו היה בכך שכלל מספר מצומצם של אותיות יחסית לכתביים האחרים בני זמנו. הכתובות נכתבו ככל הנראה על ידי עבדים מקומיים ממוצא שמי שעבדו במכרות.

הדרך לסירביט אל חאדם


פענוח הכתב
פענוח הכתב ניתן בעזרת"פסל חתחור", צלם אלה מצרית בה ראו המצרים את פטרונית המכרות, העבדים השמיים ראו באלילה את בעלת (האל בעל בצורתו הנקבית).
במקדש חתחור הסמוך למכרות נמצא הצלם הבא ועליו כתובות בשתי שפות, האחת במצרית והשניה בכנענית (בכתב פרוטו סינאי).
במצרית נכתב "אהוב חתחור אדונית הטורקיז" ובפרוטו סינאיית נכתב "מאהב על לבעלת".


עשרות כתובות בכתב הפרוטוסינאי נתגלו באזור המכרות ובמקדשים הסמוכים
כתובת סיני 527
כתובת סיני 527 נחצבה על פיסת אבן שהונחה על הדרך למכרות סירביט אל חאדם, הדרך עברה ליד מצוק בו נחקקו כתובות וציורים מצריים.

הצוק והחריטות עליו
המשטח עליו נחקקה כתובתינו, פנה כמעט כלפי מעלה ונמצא טמון על השביל, כך שההולכים בדרך, דרכו על האבן בעוברם ליד המצוק, ולכן הכתובת נתגלתה כאשר היא שחוקה.

הכתובת
חמש או שש הסימנים שנשתמרו, הם כנראה רק חלק מהטקסט המקורי שבוודאי מילא את כל מסגרת האבן ,אפשרות אחרת היא כי הכתובת לא נשלמה, וננטשה כאשר היא איננה גמורה. 


בסבירות גבוהה הכתוב הוא "לענת", יתכן כי הציור ברקע הכתובת מיצג עמוד אבן עם כותרת שהוקדש לאלה הכנענית ענת.
ניתן להבחין כי האות "ל" נמצאת מחוץ למערך האותיות האחרות, למרות זאת, אין מניעה לקרא את כל ארבעת האותיות כמילה שלמה, אי החוקיות של צורה, כיוון ומיקום האותיות הינה תופעה שכיחה בכתובות 
האלפביתייות המוקדמות , ראה לדוגמה כתובת "מאל" גם היא נמצאה בסרביט אל-ח'אדם .

האלה ענת


אלת המלחמה והציד ובתו של אל, מתוארת כנערה בתולה עזת נפש הרוחצת בדם האנשים שהיא קוטלת מבלי להניד עפעף.

קטעים מכתבי אוגרית
בשפה הכנענית/האוגריתית רגם = אמור/דבר , השורש ר.ג.מ, בעברית ארכאית ובארמית הינו הבסיס למילה תרגם = דיבור /אמירה.
עזרא ד "ז. וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר כְּנָוֹתָיו עַל-אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ מֶלֶךְ פָּרָס וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית. "
"מתורגם ארמית " = "מדובר/ מוכרז בארמית "

הצירוף בן-ענת נמצא חרות על כמה ראשי חיצים שנתגלו בבקעת הלבנון ובאל-חד'ר שליד בית לחם, נראה כי החצים היו שייכים ללוחמים אשר שייכו עצמם לענת, אלילת המלחמה הכנענית.
על ענת במקרא
שופטים א "לג. נַפְתָּלִי לֹא-הוֹרִישׁ אֶת-ישְׁבֵי בֵית-שֶׁמֶשׁ וְאֶת-ישְׁבֵי בֵית-עֲנָת " הדעה הרווחת במחקר הינה כי העיר בית ענת נקראה כך על שם במה קדומה (מקום פולחן עתיק) לאלילה ענת, סביר כי השם הכנעני של המקום ניתן מקדמת דנא (עוד קודם להתנחלות הישראלית).
עיר נוספת הקשורה לאלילה הכנענית היא ענתות המקראית. יהושע כא "יח. אֶת-עֲנָתוֹת וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת-עַלְמוֹן וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע".

שם מענין של לוחם תנכי ידוע ואשר בו מוטמע שם האליליה ענת, הינו שמו של השופט שמגר בן ענת (שכנראה היה ממוצא כנעני) ראה שופטים ג "לא - וְאַחֲרָיו הָיָה, שַׁמְגַּר בֶּן-עֲנָת, וַיַּךְ אֶת-פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ, בְּמַלְמַד הַבָּקָר; וַיּוֹשַׁע גַּם-הוּא, אֶת-יִשְׂרָאֵל ."



להב המעדר מגבל



להב המעדר מגבל

כתובת על להב מעדר נמצאה בגבל, הכתובת פורסמה לראשונה בשנת 1938, נראה כי הכתובת היא חוזה בין שני אנשים, הכתובת היתה נושא לחקירתם של מלומדים שונים, והנל משום ספקות בקריאת האותיות וקיצור לשון הכתובת.





פירוש המכתב
[החוב] לעזרבעל הוא תשעים כסף לתשלום, ואם תשב, ואם נחול תנחל (נחלה שאותה מכירים שני הצדדים) חלק מפשתנך יהיה עליך (יהיה שלך), וחלק מפשתנך תתן עלי (תשלם לי).

כתובת בלעם בן בעור

כתובת בלעם בן בעור
בשנת 1967 חשפה משלחת הולנדית' כתובות על טיח בתל דיר עלא' שהוא כנראה הישוב המקראי "סוכות" שבעמק הירדן. התל ממוקם כ- 8 ק''מ ממזרח לירדן ומצפון לנחל יבוק. 
תל דיר עלא (בעיגול האדום)
גושי טיח ועליהם סימני כתב בדיו נמצאו על רצפת אחד המבנים' לאחר איחוי גושי הטיח התברר כי מדובר בשני טקסטים עיקריים, נמצאו קטעים נוספים אך לא ניתן היה לשבצם בחיבור ספרותי מגובש. למרבה הפלא, התברר כי השם 'בלעם ברבער ,הוא בלעם בן בעור (בר בארמית = בן בעברית), חוזר מספר פעמים בטקסט הראשון, ולמעשה חיבור זה פותח בדבריו של אותו בלעם
כתובת בלעם בר בעור
כאמור, זהו האזכור החיצוני הקדום ביותר שנמצא עד כה לשמו של הנביא האניגמטי, הופעת שמו של בלעם בן בעור בעבר הירדן עוררה עניין רב בקרב חוקרי המקרא והאפיגראפיה הקדומה.

תיארוך הכתובת והמחבר

על סמך בדיקות מעבדה (פחמן 14), משערים הארכאולוגים כי זמנה של הכתובת הוא בין המאות 9-8 לפנה''ס ,יש להדגיש כי תארוך זה מעיד על זמן כתיבת הטקסט (על טיח הקירות) ולא בהכרח מועד חיבור הטקסט המקורי על גבי אוסטרקון או מגילה.

התל ממוקם בעמק סוכות בעבר הירדן המזרחי, האתר סוכות מוזכר בספר שופטים פרק ח " ד. וַיָּבֹא גִדְעוֹן הַיַּרְדֵּנָה עֹבֵר הוּא וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וְרֹדְפִים. ה. יֹּאמֶר לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת תְּנוּ נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי כִּי עֲיֵפִים הֵם וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן ". החוקרים סבורים כי אוכלוסיות המקום בתקופה המדוברת הייתה ישראלית (אף שאין בכתובות אזכור לאלוהי ישראל). 
חלקים מהכתובת
השערת החוקרים היא כי כתובת בלעם הן יצירות ישראליות, הנל מסתמכת על אזכור שמו המלא של הנביא המקראי, התוכן הלשוני של הכתובות, הספוגות בניבים ודימויים תנכיים העולים מתוך הכתוב בספר במדבר במחזור סיפורי בלעם, אין מנוס מהמסקנה כי יש בכתובת כדי לאשש את קיומו של הנביא המיתולוגי הזמן כל שהוא.

הטקסט הספרותי 
הכתובת מספרת על החוזה, נבואותיו וקללותיו, ונראת כמשפט אחרית הימים של נביא למאמיניו.

תקציר הכתובת
"בלעם בר(בן) בעור, איש חוזה אשר דברי האלים גלוים לפניו, בחיזיון נגלו אליו האלים בלילה, וסיפרו לו על פעולתו של בלע באחרית הימים. בתגובה צם בלעם ובכה בבוקר, וכאשר שאלו אותו בני עדתו למהות מעשיו, הוא מספר לשומעיו על החיזיון שראה. בחזיונו, נתאחדו שדים, והורו לשמש לסגור ולתפור את השמים, דבר שגרם לחושך בעולם ולהשממתו, בהמשך לחושך ולתהו ובהו, משתנים סדרי עולם, הציפורים הקטנות יקללו את הנשרים, מטה הרועים שעד כה הוביל את הצאן,כעת יובל, ארנבות יוכלו זאבים, צבועים ישמעו דברי מוסר, האביונים יחלו לרקוח שיקויים ככוהנים, חרשים תפתח אוזנם ,כסילים יראו את מצוקת אלי הפיריון שגר ועשתורת. "
שאר השורות קטועות ומשמען לא ברור.

הכתובת בתעתיק ופרוש לעברית(בכחול) 

יסרי .ספר [.ב]ל[עם .ברבער. אש. חזה. אלהן.] הא . ויאתו. אלוה. אלהן. בלילה. [ויחז. מחז]ה
יסורי ספר בלעם בן בעור איש חוזה האלים הוא , ויבואו אליו האלים בלילה ויחז מחזה. 

כמשא*. אל. ויאמרו. ל[בלע]ם. ברבער. כה יפעל.[אל?]א. אחראה. אש. לר[אה. מה שמ]עת

כנאום אל ויאמרו לבלעם בן בעור כה יעשה האל במקומותינו, איש לא ראה את אשר שמעת. 

ויקם. בלעם. מן. מחר[ויתאב]ל. ימן. ר[בן. על משא. אלהן אלו]ה. וליכ[ל. אכל. ויצ]ם[.] ובכ 
ויקם בלעם למחרת ויתאבל ימים רבים על נאום אלים אליו, ולא אכל ויצום ויבכה.

ויעל. עמה. אלוה. וי[אמרו.] לבלעם. בר בער. לם תצם [. ול]ם. תבכה.
ויעלה עמו אליו ויאמרו לבלעם בן בעור למה תצום ולמה תבכה.

ויאמר. להם. שבו. אחוכם. מה. שד[ין. עבדן.] ולכו. ראו. פעלת. אלהן. אל[ה]ן. אתיחדו
ויאמר להם שבו אחים ,מה עשו שדים לכו וראו מעשי האלים , האלים התאחדו 

ונצבו. שדין. מועד. ואמרו. לש[מ/פ]ש. תפ(ק/ר)י. סכרי. שמין. בעבכי. שם חשך
וניצבו השדים בזמן(כעת?) ויאמרו [לשמש] תפרי וסגרי שמים בענן שִׁימי חושך

ואל נגה. עלם. ואל. סכרכי. תהבי. חתם.[ בע]ב. חשך. ואלן. תהגי**. עד. עלם. כי. ססעגר***. חר

ולא תזרחי בעולם, ואל תסגרי ותהיי כחותם בענן חושך ולא יוסר עד עולם כי סיסעגור ... 

[חר]פת. נשר. וקל. רחמן. יענה. ח[סדה. ו.] בני. נצץ. וצרה. אפרחי. אנפה. דרד. נשרת

מחרפת נשר, וקול רחם יקרא כחסידה ובני נצץ וצרה אפרוחי אנפה דרור ונשר

יון. וצפר [וכל. עף ש]מין. ו[... חטר.] מטה. באשר. רחלן. ייבל. חטר. ארנבן. אכלו
יונה וציפור וכל עוף השמים ...... [חוטר]מטה הנוהג כבשים יונהג כחוטר, ארנבות אכלו

[ז]אב. חפש[..........]. שתיו. חמר. וקבען. שמעו. מוסר. גרי
זאב שבעו לחם ....... שתו יין וצבועים שמעו מוסר גרי? ...... 

שעל.[...........] לחכמן.יקחך.ועניה. רקחת. מר. וכהנה

שועל [........] לחכמים יקחך ואביונה רקחת מר אך הכוהנת 

[.....] לנשא. אזר. קרן. חשב. חשב. וחשב. ח

[.......] לנשא חגורת קורים חשוב חשב והחשיב 

[....]. ושמעו. חרשן. מן. רחק

וישמעו חרשים מרחוק


סכל. חזו. קקן. שגר. ועשתר. ל
כסילים ראו צרת צרת שגר**** ועשתר**** ל


נמר.חניץ.הקרקת.בנ
נמר חזיר קרקת בן 

משן.אזרן.ועין [לא ברור]


*כמשא = כנאום, ראה ישעיהו יג "א. מַשָּׂא, בָּבֶל--אֲשֶׁר חָזָה, יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ. "
**הגה – במשמעות הסיר, ראה שמואל ב פרק כ "יב. וַעֲמָשָׂא מִתְגֹּלֵל בַּדָּם, בְּתוֹךְ הַמְסִלָּה; וַיַּרְא הָאִישׁ כִּי-עָמַד כָּל-הָעָם, וַיַּסֵּב אֶת-עֲמָשָׂא מִן-הַמְסִלָּה הַשָּׂדֶה וַיַּשְׁלֵךְ עָלָיו בֶּגֶד, כַּאֲשֶׁר רָאָה, כָּל-הַבָּא עָלָיו וְעָמָד. יג כַּאֲשֶׁר הֹגָה, מִן-הַמְסִלָּה--עָבַר כָּל-אִישׁ, אַחֲרֵי יוֹאָב, לִרְדֹּף, אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן-בִּכְרִי. "
*** ססעגר- ציפור קטנה, ראה ישעיהו לח "יד כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף.... "
**** אלוהויות כנעניות מוכרות 
בין כתובת בלעם למקרא

1. בלעם
i. מקרא : שם מוכר ויחידאי המוזכר במספר ספרים במקרא ובעיקר בספר במדבר 
פרק כב " ה. וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר.... ".
ii. כתובת : שמו של גיבור הכתובת הוא "בלעם"

2. ברבער:
i. מקרא : במדבר פרק כב " ה. וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר....", כפשוטו - בעור הוא אביו של בלעם.
ii. כתובת : בצמוד לשמו של בלעם נכתב בתיבה אחת ברבער = בר בעור, כל המצוי מעט בשפות השמיות יודע כי בר בארמית = בן בעברית.

3. מוצאו של בלעם:
i. מקרא : במדבר פרק כג " ז. וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר: מִן-אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ-מוֹאָב, מֵהַרְרֵי-קֶדֶם--לְכָה אָרָה-לִּי יַעֲקֹב, וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל" .
ii. כתובת : מבחינה פליאוגרפית, אין ספק כי בכתובת מאפינים ארמיים לשוניים  מובהקים ,להלן מספר נימוקים.

א. מתוך הצרוף ברבער (ראה סעיף 2) ברור כי שמו של בלעם הוא בעל מאפינים ארמיים. 

להלן כמה מאפינים ארמיים נוספים בכתובת בלעם
א. שורה מס' 1  " יסרי .ספר [.ב]ל[עם .ברבער. אש. חזה. אלהן.] הא . ויאתו. אלוה. אלהן. בלילה "השורש "א.ת.א" הינו שורש שכיח בארמית, ראה תרגום אונקלוס (תרגום התורה לארמית),הפסוק בספר בראשית פרק לג "יח. וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן", הפסוק תורגם בארמית על ידי אונקלוס  " יח. וַאֲתָא יַעֲקוֹב שְׁלִים לְקַרְתָּא דִּשְׁכֶם, דִּבְאַרְעָא דִּכְנַעַן ".
ב. מקום נוסף בו אנו מוצאים שורש ארמי זה הינו בשיר ההגדה המוכר "חד גדיא", להלן שורה מהמקור הארמי, "וְאָתָא שׁוּנְרָא, וְאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי", ובעברית "ובא החתול ואכל את הגדי שקנה אבא בשני זוזים"
ולכן ,אתא בארמית = בא בעברית ,ולכן,לשון הכתובת  "ויאתו אלוה אלהן" = "ויבואו האלים אליו".
מתוך הכתוב לעיל ,ברור כי גם לאנשים במקום בו עמדה הכתובת, היתה מסורת הקושרת את בלעם למקור ארמי.

4. תוארו:
i. מקרא: בלעם מתואר כנביא וחוזה היכול לשמוע את דברי האל, ראה במדבר פרק כד " ג. וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר: נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר, וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן. ד נְאֻם--שֹׁמֵעַ, אִמְרֵי-אֵל: אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה, נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם. "
ii. כתובת: מתוך הכתובת, בלעם הוא "אש חזה אלהן" = "איש חוזה אלוהים", משמעו כי בלעם נביא, אשר דבר אלוהים גלוי וידוע לפניו.

5. דרך קבלת המסרים מהאל:
i. מקרא: החיזיון של בלעם קורה בלילה ,ראה במדבר פרק כב " כ. וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-בִּלְעָם, לַיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ....".
ii. כתובת: "ויאתו. אלוה. אלהן. בלילה" = ויבואו אליו האלים בלילה.

6. שימוש בבעלי כנף בעל שמות יחידנים במקרא ובכתובת:
i. מקרא : ירמיה פרק ח " ז. גם-חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ וְתֹר וְסִיס וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת-עֵת בֹּאָנָה וְעַמִּי לֹא יָדְעוּ אֵת מִשְׁפַּט יְהוָה ".
ii. כתובת שורה 7: "ואל נגה. עטם. ואל. סמרכי. תהבי. חתת[. בע]ב. חשך. ואלן. תהגי. עד. עלם. כי. ססעגר", תרגום לעברית : "ולא תזרחי בעולם, ואל תסכרי ותהיי כחותם בענן חושך ולא יוסר עד עולם כי סיסעגור".

מסקנות עקריות
ככלל אין ספק בידי החוקרים כי המדובר ב"בלעם בן בעור" המקראי, מתוך שני המקורות (המקרא והכתובת) משתקף הקשר "הארמי" של בלעם , כמו כן ברור כי בלעם זה, היה מכשף ידוע ורב פעלים באזור הלוונט, אפשר כי היה מעין מרלין* של תקופתו, לפי המקרא והכתובת, נראה שבלעם זה, היה "מפורסם" ביכולותיו המגיות בין העמים והשבטים השונים באזור והיה מושא לאגדות וסיפורים גם הרבה לאחר תקופת חייו.

*מֶרְלִין- מכשף, בעל אוב ומָג רב עוצמה המופיע במחזור אגדות המלך ארתור.


הצירוף השני (תעתיק בלבד)

ה. לשד[ 
רן. אכל[ 
עלמה. רוי. דדן. כ[ 
לה. לם. נקר. ומדר. כל. רטב [ 
ירוי. אל. יעבר אל. בית. עלמן. בי [ 
בית. ליעל. הלך. ליעל. חתן. שם. בית [ 
ורמה. מן גרש. מן. פחזי. בני. אש. ומן. שקי [ 
]לי. הלעצה. בך ליתעץ. או למלכה. ליתמלך. ישב [ 
ן. מ[ ]בן תכסן. לבש. חד. הן. תשנאן. יאנש. הן. ת[ 
אשם [ ] תחת. ראשך. תשכב. משכבי. עלמיך. לחלק. ל[ 
ארם[ ] רכ[ ]טר[ ]ה. בלבבם. נאנח. נקר. בלבבה. נאנח [ 
בת שמה. מלכן. יחזו. [ ]ת. לישבם. יקח. מות. על. רחם. ועל [ 
] על [ ]ר. מות. שמה. כב[ ]ח. יכ[ ] לבב. נקר. שהה כי. אתה. ל[ 
לקצה. ש[ ] וזלף. גדר [ ]טש[ ] שאלת. מלך. ססה [ ] וש[ ]ל[ 
ה. [ ] חזן. רחק [ ]מן. שאלתך. לם. מ[ 
לדעת. ספר. דבר. לעמ[ ]. על. לשן. לך. משפט. ומלק[ ]. אמר[ 
ולנשתי. למלכ[