בית ארבעת המרחבים
מכונה גם "הבית הישראלי" - טיפוס של מבנה שהתגלה באתרי חפירה רבים ברחבי ארץ ישראל ומחוצה לה. מקורו בתקופת הברונזה המאוחרת, בתקופת הברזל הוא אומץ על ידי המתיישבים הישראלים שהחלו לאכלס את אזור ההר בארץ ישראל, הללו נודעו מאוחר יותר במאה התשיעית לפני הספירה כ "ממלכת יהודה" ו "ממלכת ישראל", ומשום כך הוא מהווה מאפיין של נקודת יישוב ישראלית בתקופת הברזל ("התקופה הישראלית").
הבית בנוי מארבעה חדרים, שלושה אורכיים ואחד רוחבי, מידות הבניין ואיכות הבנייה תלויים בתפקיד המבנה , אזור גיאוגרפי וביכולת הטכנית של הבונים. במרבית המבנים אורך המבנה גדול במטר עד שניים מרוחבו. המרחב האחורי משתרע לרוחב כל הבית, ואליו ניצבים שלושת המרחבים הקדמיים, רק הקירות החיצוניים וקירות המרחב האחורי מלאים, ההפרדה בין החדרים האורכיים בוצעה על ידי עמודי עץ, הכניסה לבית היא מתוך המרחב האמצעי האורכי, שני המרחבים האורכיים האחרים הם מצידי הנכנס והמרחב הרוחבי הוא מלפנים, נראה כי המרחב האמצעי לא היה מקורה וזאת לצרכי אוורור ותאורה (שמש) כדי לחמם את הבית.
המרחבים ושימושיהם :
 |
| שחזור בית ארבעת המרחבים, מבט על |
א. המרחב האורכי האמצעי משמש כחצר ומכאן נכנס האור והאוורור לשאר חדרי הבית.
ב. המרחב האורכי השמאלי, שימש כמחסן וכמטבח כאחד נמצאו שם התנור והאובניים, שם אוחסנו גם חומרי הגלם להכנת המזון וכן כלל כלי החרס והכדים.
ג. המרחב האורכי הימני, שימש הן כחדר אוכל והן כסלון.
ד. המרחב הרוחבי שימש ללינת בני הבית כמו גם האורחים
 |
| דגם פתוח של בית ארבעת המרחבים |
 |
|
שני " קנקני שפת הצווארון"
נמצאו בעיקר בבתי ארבעת המרחבים
|
- צורת בנייה זו ייחודית לארץ ישראל ולפרק הזמן המזוהה כתקופה הישראלית , המאות ה-11 עד ה-6 לפני הספירה.
- היעדר עצמות חזיר באתרים אלה (באתרים המזוהים כפלשתיים נמצא אחוז גבוה במיוחד של עצמות חזיר, ובאתרים שמזוהים כפניקיים / כנעניים שיעור עצמות החזיר שנמצאו היה רגיל, כלומר אופייני לאירופה באותה תקופה.
- כדים גדולים המזוהים עם העברים - הם קנקני שפת הצווארון.
- היעדר כתובות, כיתובים וציורים על הכדים והצלחות מאפין תרבות דלה (כנראה נוודית לשעבר).
 |
|
דגם
של
ישוב
ישראלי
אופייני
מתקופת ההתנחלות
|
